המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן חֻמְרַת הַתִּקְרֹבֶת לַעֲבוֹדָה זָרָה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה לְהַגה''ק רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי זִיעָ''א במעין ז' נהר י'. בְּסִפְרוֹ ''חֶסֶד לְאַבְרָהָם'' שֶׁכָּתַב שֶׁהַקְּדֻשָּׁה וְהַקְּלִפָּה הֵן שְׁתֵּי מְצִיאֻיּוֹת הַצָּרוֹת זוֹ לְזוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַשְׁלִים בֵּינֵיהֶן כְּלָל. וְהַמַּקְרִיב קָרְבָּן לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ שׁוֹתֶה יֵין נֶסֶךְ מְסַלֵּק הוּא מֵאוֹתוֹ הַדָּבָר אֶת כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ וְנוֹתֵן לַקְּלִפָּה שְׁלִיטָה וַאֲחִיזָה גְּמוּרָה בַּדָּבָר וְכֹחַ גָּדוֹל לִפְרֹץ פְּרָצוֹת בַּקְּדֻשָּׁה וְלַעֲשֹׁק מִמֶּנָּה שֶׁפַע וּבְרָכָה. וְאַף בְּדִבּוּר אָסוּר ראה בבן איש חי (שנה א' פרשת ויצא הלכה י') שכתב כן גבי המדבר בבית הכסא שגורם לחיצונים להיאחז בדבורו ולינק ממנו. אוֹ בִּקְלָלָה עָלוּל אָדָם לִגְרֹם לְנֶזֶק שֶׁכָּזֶה, וְלָכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לוֹמַר ''דָּבָר זֶה יִהְיֶה לַשֵּׁדִים'' אוֹ תוספת זו שלא לומר ''לעזאזל'' היא שלנו, והסכים עמנו הגה''צ רבי שריה דבליצקי שליט''א. ''לָעֲזָאזֵל'' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁהוּא כְּמַקְרִיב וּמַאֲכִיל לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, ה' יִשְׁמְרֶנּוּ.
מצוה קי''ב: שביתת הארץ בשמיטה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות ל''ד, כ''א. ונזכרה גם כן לקמן בפרשת בהר (ויקרא פרק כ''ה) במצוות שכ''ו-שכ''ט.)
''בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת''.