המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר עִנְיַן בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד רְאֵה לְרַבִּי צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלֻּבְּלִין זִיעָ''א אות רס''ג-רס''ד. בְּסִפְרוֹ ''צִדְקַת הַצַּדִּיק'' שֶׁכָּתַב שֶׁהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוּא הַנֶּפֶשׁ שֶׁקָּבַע ה' יִתְבָּרַךְ לִהְיוֹת נוֹשֵׂא אֶת עֲווֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂיהֶם. וּשְׁמוֹנַת בְּגָדָיו הֵם תִּקּוּן לִשְׁמוֹנַת הַמַּדְרֵגוֹת הַקַּיָּמוֹת בָּרָע כמבואר בגמרא (ערכין ט''ז ע''ב) על איזה דבר כל אחד משמונת הבגדים מכפר. וראה ב''צדקת הצדיק'' (שם) מה שכתב לבאר בסודן של דברים, וכבוד אלקים הסתר דבר. . וְעַל כֵּן נִקְרָא אַהֲרֹן הַכֹּהֵן כן הובא בזוהר הקדוש (דברים דף ער''ה ע''ב). ותרגומו: שושבין המלכה. ''שׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא'', שֶׁמְּקָרֵב אֶת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְלָכֵן נֶאֱמַר בְּבִגְדֵי הַכְּהֻנָּה זכריה ג', ד'. ''וְהַלְבֵּשׁ אוֹתְךָ מַחֲלָצוֹת'' מִלְּשׁוֹן שֶׁמְּחַלֵּץ וּמוֹצִיא בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַהֶסְתֵּר וְהָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁזּוֹהִי עִקַּר מַטְּרַת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הַכֹּהֵן לְכַפֵּר עַל עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כן נאמר ביומא (ל''ט ע''ב). וְלָכֵן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא ''לְבָנוֹן'' שֶׁמְּלַבֵּן וּמוֹחֵק אֶת עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
מצוה ק''ב: מצות אכילת בשר חטאת ואשם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות כ''ט, ל''ג.)
''וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם''.