המצוות · בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ
בְּבֵאוּר מִצְוַת אֲכִילַת הַמַּצָּה עַל דֶּרֶךְ הַסּוֹד כָּתַב בְּסֵפֶר חלק ג' פרק חמישים ואחד. ''תּוֹרַת הָעוֹלָה'' כִּי אֲכִילַת הַמַּצָּה בְּפֶסַח בָּאָה לִרְמֹז וּלְהוֹרוֹת עַל מַעֲשֵׂה הָאָדָם שֶׁהוּא מֻגְבָּל בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת יֵשׁ מִיֵּשׁ בִּלְבַד, וְאֵינוֹ כְּמַעֲשֵׂה הָאֱלֹקִים שֶׁעָשָׂה יֵשׁ מֵאַיִן ומכל מקום עיין בספר הקדוש ''ליקוטי מוהר''ן'' (תורה ס''ד) שכתב שאף מעשי ידיו של הקב''ה בהכרח שאינם יש מאין, שהרי מציאותו יתברך היא מוכרחת בעולם ולא תיתכן לעולם מציאות של אין, רק ישנה בחינה של ''חלל הפנוי'' שאותה אי אפשר להשיג ולהבין אלא לעתיד לבוא. עיין שם בעומקן של הדברים. . וְזֶה נִרְמָז בַּמַּצָּה שֶׁלֹּא שִׁנְּתָה מַרְאִיתָהּ מִמַּרְאֵה הָעִסָּה, וְנִשְׁאֲרָה דַּקָּה כְּמוֹת שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי כֵּן, שֶׁלֹּא כְּמוֹ הַלֶּחֶם שֶׁשִּׁנָּה מַרְאִיתוֹ בְּחִמּוּצוֹ וּבִתְפִיחָתוֹ וּפָנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן. וְלָכֵן גַּם כֵּן נִקְרֵאתָ ''מַצָּה'' מִלְּשׁוֹן ''מָצוּי'' וְקַיָּם, לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא יָכוֹל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה הָאֵל הַמָּצוּי וְהַקַּיָּם בָּעוֹלָם, וְלֹא יוֹתֵר מִזֶּה וכל זה כפתור ופרח עם האמור לעיל שעיקר ענין החג הזה ומצוותיו הוא לחזק את כח האמונה בה' יתברך. ובשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש ו') האריך בכוונות הראויות למצוה זו ואינו אלא ליודעי ח''ן. .
מצוה י''א: שלא ימצא חמץ ברשותנו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: (שמות י''ב, י''ט.)
''שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם''.