פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ג
מתני' נהנין ממנה שלא בטובה. שלא יחזיק טובה להכומרים:
היה שלה ושל אחרים נהנין ממנה. אפי' בטובת הכומרים ובלבד שלא יתן שכר:
גמ' כיני מתניתא. בטובה דקתני בטובת הכומרין ושלא בטובה שלא בטובת הכומרי' אבל בטובת הנכרים העובדין אותה מותר להחזיק להם איזה טובה:
חלילין של ע"א. שעשוין להמכר ולהשתכר בהן:
אסור למוכרן. דמשתכר לע"א:
אם היו מעלין שכר למדינה. הוי כשלה ושל אחרים:
אסור לשוכרן. דמעלה שכר לע"א:
הגובה. גבאין שלהם הגובין מעות לשם ע"א אסור ליתן לו ואם היה מעלה מן גביית המעות שכר למדינה אע"פ שהוא גובה גם לע"א מותר ליתן לו. ותוספתא היא בריש פ"ז:
ומתניתין. נמי אמרה כן דהיכי שיש לאחרים חלק עם הע"א מקילינן בה: