פני משה על תלמוד ירושלמי עבודה זרה· רבי משה מרגלית
פרק ד · הלכה ב
מתני' מצא בראשו. של מרקוליס או שאר ע"א כסות או כלים הרי אלו מותרין והוא שלא יהו מונחין לנוי כגון שהיו המעות מונחין בכיס ותלוי לו בצוארו וכסות מקופלת ומונחת על ראשו וכן כלים כפוין על ראשו שכל אלו הוא דרך בזיון:
פרכילי הענבים. הענבים הכרותות עם הזמורות נקראו פרכילי הענבים:
גמ' לא סוף דבר עטרות שיבלים. דהני הוי כעין פנים שמצינו שהיו באין במקדש לביכורים אלא אפי' עטרות של ורד דלא הוו כעין פנים אפי' הכי הואיל ודרך נוי הן אסורין:
לא סוף דבר מרקוליס ובראשו מעות. שמותרין הן אלא אפי' ע"א שאין לה קלקלין דאמרינן לעיל בפ"ב הלכה ג' ע"א שאין לה קנקלין כל הבית ידון לשם קנקלין דחוץ כפנים דמי ומהו דתימא דבכה"ג אפי' דבר שאינן של נוי אסורין קמ"ל דאפ"ה אם מצא בתוכה דבר שאינו של נוי וכגון מעות וכסות וכלים הרי אלו מותרין דלא אמרינן כל הבית ידון לשם קנקלין אלא במידי דתקרובת הואיל ואין לה קנקלין חוץ כפנים דמיא: