אור ברסלב

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי משה מרגלית

פרק ב · הלכה ו

הלכה ה

מתני' ולא משנתגרשה. אם גירשה ונסתרה לאחר ונטמאת ואח"כ החזירה קינא לה ונסתרה לא היה מתנה עמה על זנות שלאחר הגירושין דגרושה שזנתה מותרת לבעלה דבקידושין תלה רחמנא האיסור לא בביאה דכתיב והיתה לאיש אחר לפיכך אם נתקדשה לאיש אע"פ שלא נבעלה אסורה לחזור לבעלה ואם נבעלה בלא קידושין מותרת לחזור לבעלה:

זה הכלל כל שתבעל כו'. הא אם היתה אסורה כיון אם היא יבמה וזנתה בנשואי אחיו דנאסרה עליו היה מתנה עמה הכי מסיק בבבלי:

גמ' פשיטא. היא שאדם מוחל על קינויו דבדידיה תלה רחמנא וכגון קודם סתירה וכדאמר בבבלי דף כ"ה דלאחר סתירה אין קינויו מחול:

גירש. הא קא מיבעיא לן אם גירש אי הוי כמי שמחל וכדמפרש ואזיל:

היך עבידא. היכי דמי דקא מיבעיא לן כגון קינא לה ונתגרשה קודם הסתירה והחזירה ואח"כ נסתרה מאי:

אין תימר. דאם נאמר דכמי שמחל הוא וקינוי הראשון אינו כלום א"כ אינו' יכול להשקותה על זו הסתירה אא"כ קינא לה פעם שניה:

אין תימר. ואם נאמר דלא הוי כמחיל אין צריך לקנות לה פעם שניה אלא משקה אותה על זו הסתירה:

אבל אם קינא לה ונסתרה כו'. כלומר אבל אם גירש אחר הסתירה שידע בה שנסתרה בזו לא קא מיבעיא לן אי הוי כמחילה דאפילו מחילה גופה אחר הסתירה אינה כלום אלא הא קא מיבעיא לן דאם החזירה ונסתרה ושתת ולא בדקוה המים מאי אם נוכל לסמוך דטהורה היא הואיל ולא בדקוה או דילמא מאחר שאין המים בודקין אותה כשהיא אסורה בחזירתה לבעלה דהרי אחר הסתירה החזירה ואינו מנוקה מעון הוא איכא למימר דטמאה היא ולא איפשיטו הני בעיות:

סליק פירקא בס"ד

תוכן העניינים

פני משה על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה