אור ברסלב
פני חיים שאלות ותשובות פני חיים חלק אה"ע סימן א › לא

פני חיים· רבי פנחס ברבי אברהם אריה

שאלות ותשובות פני חיים חלק אה"ע סימן א · לא

ל

ולכן נ"ל לפרש הך דאמרינן דאשלד"ע מחמת הסברא דדברי הרב וכו' היינו ע"פ מ"ש אות כ"ה דאם שולח שלוחו לעשות עבירה והשליח עשה שליחותו אז הוה השליח סופה איסור למשלחו וכ"כ אות כ"ד דכל הסופה איסור לחבירו כשהוא גדול לכ"ע חייב הסופה על הקרי והנספה אם סייע במעשה אז גם הוא חייב ואם לא עשה שום מעשה אז אף שעבר על הכתיב מ"מ הא בלאו שאין בו מעשה אין לוקין לכן פטור הנספה וכן כ"כ אות י"ט דהא דמצריך הרמב"ם גבי מלביש לחבירו כלאים או מטמא את הכהן שיהי' הנלבש או המתטמא שוגג משום דאם הוא מזיד א"כ הא קי"ל דבלבישת כלאים וכן בטומאת כהנים דאם היה בידו לתקן ולא תיקן חייב כאילו עשה מעשה ואף אם הלבישו עכו"ם כלאים והתרו בו פשוט ולא פשט ושהה כדי שיעור פשוטה ולבישה וכן אף אם לבש שוגג ואח"כ נודע שהוא לבוש כלאים והתרו בו ולא פשט ושהה שיעור הנ"ל חייב על כל שהי' והתראה וכמו כן בשהי' והתראה בטומאה וכמ"ש שם דלחייב שני אנשים משום מעשה אחת א"א ולחייב רק את המלביש או המטמא ולפטור את הנלבש והמתטמא ג"כ אין סברא שהנלבש או המתטמא ירויח עי"ז שחבירו ספה לו האיסור ויופטר מהעונש ולכן מוכרחין אנו לפטור המלביש או המטמא במקום שהנלבש או המתטמא הוא מזיד וא"כ כאן בשלד"ע ג"כ ודאי אין לחייב שניהם המשלח והשליח משום מעשה אחת ובודאי מוכרחין אנו לפטור אחד מהם מהעונש והנה אם נאמר דמשום דשלוחו של אדם כמיתו נחשוב המעשה של העבירה גם לענין העונש על המשלח כאילו הוא עשה ע"י עצמו ולא ע"י השליח נהי' מוכרח לפטור השליח מהעונש שעבר על הקרי וספה איסור לחבירו וע"ז קאמר הש"ס הסברא דדברי הרב וכו' כלומר דכיון דהשליח עבר נגד דברי הרב שצוה בהקרי שלא יספה לחבירו איסור והשליח עשה מעשה בידים ולכן סברא הוא לחייב יותר את השליח שעשה מעשה בידים מלחייב את המשלח שלא עשה מעשה בידים רק אמירה בעלמא ונהי דבכל התורה שלוחו של אדם כמותו והוה כאילו המשלח עשה המעשה בעצמו היינו לענין גוף המעשה אבל לא לענין העונש של המעשה שירויח השליח להיות פטור על שספה איסור לחבירו ע"ז אדרבה מצינו בש"י ומעילה או טו"מ ב"כ הבכ"א שפטרה שם התורה את השליח מהעונש וחייבה את המשלח בהעונש מוכח מזה דבכל שאר עבירות חייב השליח משום דה"ל לשמוע דברי הרב היינו התורה שצותה בהקרי שלא יספה אדם איסור לחבירו ולכן נענש השליח שעבר על הלאו של הקרי וממילא המשלח פטור מטעם שכתבתי דא"א לחייב שני אנשים בשביל מעשה אחת ולכן במקום שהשליח לאו ב"ח נחלקו רבינא ור"ס בב"מ דף יוד הנ"ל דרבינא סובר כיון דאי לאו דגלי רחמנא הב"כ הבכ"א היה הסברא לחייב המשלח משום דהמעשה נחשבת כאילו עשאה המשלח מחמת דשלוחו של אדם כמותו ולכן היתה סברת רבינא דהא דגלה הקרא ב"כ הבכ"א להורות דבכל שאר איסורין השליח חייב היינו רק משום דלא רצה הקרא לפטור השליח שעבר עבירה במעשה אבל אם השליח בלא"ה פטור על מה שספה איסור לחבירו א"כ לא ירויח השליח כלום במה שנחייב את המשלח ולכן שפיר יש לחייב את המשלח בהעונש משום דשלוחו של אדם כמותו והוה כאילו המשלח עשה בעצמו המעשה ור"ס סובר דכיון דגלה קרא בהב"כ הבכ"א דהיכא דהשליח עבר על דברי הרב אז לענין העונש אין אנו מחשבין המעשה של השליח כאילו עשאה המשלח בעצמו אלא לענין העונש אנו מחשבין המעשה על השליח שספה איסור לחבירו בידים לכן אף אם השליח אינו ב"ח בד"א אבל כל שעשה איסור דנין אותו בד"ש ומסתמא גם בד"ש יש חילוק בין עושה עבירה בקום ועשה לעושה בשוא"ת רק ע"י דיבור קא עביד איסורא ולכן גם אם השליח אינו ב"ק בד"א אפ"ה לענין העונש שבד"ש נחשבת המעשה על השליח וממילא פטור המשלח רק כשבע"כ מותיב ב' דאז השליח אינו עובר כלל על דברי הרב בזה מודה ר"ס דנחשבת המעשה על המשלח כאילו עשאה בעצמו מחמת ששלוחו של אדם כמותו:

תוכן העניינים

פני חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה