אור ברסלב
פני חיים שאלות ותשובות פני חיים חלק אה"ע סימן א › כד

פני חיים· רבי פנחס ברבי אברהם אריה

שאלות ותשובות פני חיים חלק אה"ע סימן א · כד

כג

ולכן נ"ל דודאי העיקר דהסופה איסור לגדול חייב על הקרי ובכל האיסורין שבתורה איכא כתיב שלא יעשה האיסור בעצמו וכגון באכילה הוא שלא יאכל ובטומאת מקדש הכתיב הוא שלא יבא אל המקדש כשהוא טמא או שלא יתן לשום אחר להכניסו אל המקדש כשהיא טמא דע"ז הקפידה התורה בהכתיב ואיכא ג"כ הקרי כגון באכילה שלא יאכיל לשום אדם מישראל דבר איסור וכן בטומאת מקדש איכא קרי שלא יביא את הטמא למקדש וכמו כן בלאו דלא יבא בקהל הכתיב הוא לא יבא והקרי יוכל להיות לא יביא וכגון שנעשה לו שליח לזה הפסול לבא בקהל לקדש לו אשה ולהביאו לקהל ואף לדעת הנו"ב הנ"ל אות י"א דאינו חל השליחות אפ"ה משכחת לה שאחר סופה לו האיסור וכגון שאנס לו לזה הפסול לבא בקהל אינם נפשות שיקדש לעצמו אשה מקהל דודאי נקרא מביאו בקהל וכ"ש שהאשה עצמה שנתקדשה לו היא נקראת מביאו בקהל ועוברת על הקרי דהכתיב והקרי תלוי בהנקודה דודאי אם לא יאכל הוא מנוקד היוד דיאכל צרוי' והאלה קמוצה והכף צרוי' אז הוא הכתיב ואם מנוקד היוד דיאכל פתוחה וכן האלף והכף היא חרוקה אז הקרי הוא כמו לא יאכיל וכן בכל הלאוין ולכן הסופה איסור לגדול בכל איסור שהוא מכל הלאוין שבתורה ודאי לוקה על הקרי אם לא במקום שגלה קרא דאינו לוקה וכגון מטמא את הנזיר וכמו שהבאתי אית י"ח שם ורק בקטן קא שקיל וטרי הש"ס דיבמות דף קי"ד הנ"ל אות י' אם הנך קראי יתרי הנכתבו גבי שקצים ודם וטומאת כהנים קאי על לספות לי בידיה והיינו משום דמבואר בש"ס כריתות דף ואו דהך לעכו"ם בשמן המשחה פטור דכל מי שהוא אינו מצווה גם אחר עליו אינו מצווה ולכן גם בקטן אי לאו דריבה קראי יתירי היה לן לומר דכיון דהקטן עצמו אינו מצווה לכן גם אחר עליו אינו מצווה ואם סופה לו להקטן איסור הוא פטיר לכן קמ"ל קראי יתירי דקטן אינו דומה לעכו"ם משום דהוא אתי לכלל צווי כשיוגדל לכן גם בקטן הסופה לו איסור לוקה למאן דמפרש דהקראי יתירי דשקצים ודם וטומאת כהנים קאי על ספיות איסור לקטן כלומר אם קא"נ אין ב"ד מצווין להפרישו אבל אם קא"נ ב"ד מצווין להפרישו ומפרשין דהקראי דשקצים ודם וטומאת כהנים קאי על הפרשת קטן מאיסור אז ודאי הסופה איסור לקטן אינו לוקה דהגם דק"ו הוא אם מצווין להפרישו להקטן מאיסור כ"ש שמצווין שלא לספות לו להקטן איסור בידים אכן אם נלמוד האיסור לספות לקטן איסור בידים מהך דמצווין על הפרשתו א"כ ודאי נאמר דיו לבא מן הדין דהיינו ספיות איסור לקטן להיות כנדון היינו כהפרשה וכמו שאם אין מפרישין את הקטן אין לוקין ע"ז דהא על לאו שאין בו מעשה אין לוקין כמו כן אף סופה איסור לקטן אין לוקין אותו ועוד דאף אם היה שייך מלקות בהפרשה מ"מ מה שנלמד בק"ו ודאי אין לוקין ע"ז דהא קי"ל דאין עונשין מין הדין ובאמת מחמת זה מאוד תמהתי על התוספות נזיר דף נ"ז ע"ב ד"ה ור"א כו' שנסתפקו שם אם איש המקיף את האשה חייב וכו' יע"ש ואיך העלימו עיניהם המאירות מהש"ס כריתות שהבאתי דכל מי שהוא אינו מצווה גם אחר עליו אינו מצווה והנה גם הר"ן סוף מסכת מכות נסתפק גבי איש המקיף את האשה יע"ש אכן הר"ן שם לא הזכיר חיוב ופטור רק איסור והיתר ושפיר אפשר לומר דגם הש"ס כריתות שהבאתי לא קאמר רק דהסך לעכו"ם בשמן המשחה הוא פטור אבל אסור אבל התוס' שנסתפקו לענין חיוב מלקות ודאי תמוה ואיני רוצה לדחוק וליישב דברי התוס' משום שכל יגיעותי הוא ליישב פסקי הרמב"ם וכשאיישב דברי התוס' לא יבאו פסקי הרמב"ם על נכון לכן חדלתי א"ע מליישב דברי התוס' עכ"פ זאת היא לדעתי הנחה קיימת דגדול הסופה איסור לגדול הוא לוקה על הקרי כמו על הכתיב לבד במקום שפירש הכתוב לפטור וכגון במטמא את הנזיר וכמו שהבאתי לעיל אות י"ח:

תוכן העניינים

פני חיים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה