פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן
פרק כו · פסוק לד
לד-לה. שני פסוקים אלה צריך לראות כמאמר מוסגר, כי פסוק לו הוא המשך לפסוק לג. האיום שהארץ תישם מזמין הזדמנות להכריז, בדרך אגב, ששממון זה ישמש ריצוי החוב לארץ, שנצטבר במשך מאות בשנים בהזניחם את קיום החוק.
"תרצה", מן רצה – היות מרוצה, וכאן פירושו: קבל חזרה, כמו נרצה (ישעיה מ ב) – נפרע, בהפעיל "הרצה" - שלם: בלשון התלמוד: מונה (כסף), השוה שבת כב. הארץ תקבל את שבתותיה ותשלם אותן לה' (השוה לעיל כה ב). לדעת "סדר עולם" היו שבעים שנות גלות בבל ריצוי כנגד שבעים שנות שמיטה ויובל, שבני ישראל לא שמרו בארצם – כמובא ברש"י כאן וליחזקאל ד, ד.