אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כו · פסוק לג

פסוק לב

לג. הגלות היא העונש הקשה ביותר שנועד לאומה. מנותקת מאדמת המולדת ונדחית אל הנכר, לא תוכל לחדש את נעוריה, בהקבצה לעם אחד ובמקום אחד, כי אם יתפזרו אבריה לארבע רוחות העולם, וכך ימשיך כל אחד בפני עצמו את חייו האומללים.

"והריקותי". חרבו של ה' תגרשם הרחק ממולדתם (יחזקאל ה: ב, יב, יב יד).

"והיתה". היא תישאר שממה, מאחר שבלעדיכם אינה יכולה לשגשג ומכם נמנעה השיבה אליה.

"ועריכם יהיו חרבה". הנושא נקבה והנשוא זכר, כמו בראשית מא כז. אותה צורה נמצאת גם בירמיהו יז ד: "ושמטתה ובך ומנחלתך", כוונת הדברים היא "ושמטת מנחלתך", כפי שכבר מבארים התרגום והמפרשים העבריים: "אתה תקיים שמיטה בנחלתך". פירוש "ובך" הוא: בעצמך (ולא רק "ידך", כמו בדברים טו ג), או באשמתך. בשבעים לירמיהו חסר התרגום. הוולגטה גורסת: "לבדך" (Sola), תרגומים יווניים אחרים גורסים לפני "מנחלתך": "ותמוך" (ταπεινωθήσῃ), מה שרומז על ויקרא כה כה, ויכול לשמש הוכחה כי "מוך" אינה מלה עברית מאוחרת. הצעת תיקונם של האחרונים (לפי גראף) לגרוס "יד" במקום "ובך" אינה נראית נכונה. הפסוק שאחר זה בירמיהו: "והעבדתיך את אויביך בארץ וגו'" משמש כאילו פירוש לפיסקה שלפנינו "ואתם בארצות אויביכם".

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה