אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כג · פסוק מא

פסוק מ

מא. כמו שלעיל, בענין יום הכיפורים, חזר הכתוב בסוף על החוק כדי להכריז עליו כחוק לדורות עולם, כך חזר הכתוב גם על החוק שלנו כדי לקבוע שהוא אינו תלוי באסיפת התבואה, אלא צריך לראות אותו כ"חוקת עולם".

"אותו", מוסב אל "חג ה'" בפסוק לט.

"שבעת ימים בשנה". בא ללמד, כי רק פעם אחת בשנה יש לחוג חג של שבעת ימים ליד המקדש, הואיל ובחג הפסח חייבים להימצא ליד המקדש ביום הראשון בלבד ולפכך נקרא רק היום הראשון בשם "חג" (ראה לעיל בפתיחה לחוקי המועדים). "בשנה" דומה לביטוי "אחת בשנה" שבחוק יום הכיפורים (ויקרא טז לד ושמות ל י). ההדגשה החוזרת "בחודש השביעי תחגו אותו", היא שוב הגבלה ל"באספכם וגו'". לא בכל שטחה של ארץ ישראל גמרו את אסיפת התבואה בחודש השביעי, ואם ירבעם דחה את חג הסוכות לחודש השמיני, הרי השתדל בוודאי להצדיק את מעשיו בכך, שבצפון הארץ מתבשלים ונאספים הפירות בזמן מאוחר יותר. הלכך מצוה הכתוב "בחודש השביעי תחוגו אותו", שיש לחוג את החג בחודש השביעי בכל התנאים. אמנם, הלוח צריך להיקבע כך שבחודש השביעי תיגמר מלאכת האסיף ברובה, אבל את החג אסור להזיז מזמנו הקבוע.

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה