אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כג · פסוק טז

פסוק טו

"עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום". לפי רש"י "חמשים יום" הוא מספר סידורי ותוספת ביאור ל"ממחרת השבת השביעית". אך אין צורך לפרש כך, שהרי, כפי שהעירונו לעיל, אין הכוונה כאן שיספרו באמירת פה, אלא שיחשבו, ועד יום השבועות ועד בכלל הרי יתקבלו חמישים יום. באמירת פה סופרים רק ארבעים ותשעה יום, כך מלמדת הקבלה, שמפיה אנו שומעים שיש לספור בפה. במס' מנחות סו. למדנו: "מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי", משום שהתורה מדברת גם על ימים וגם על שבועות. אמנם, מתוך דברי המקרא יוצא, שגם מספר השבועות (היינו: שבעה), וגם מספר הימים (היינו: תשעה וארבעים) חשובים לנו. ואם לפי הקבלה דרושה ספירה בפה, יש לתת ביטוי לשני מיני מספרים.

ביום החמישים יש להביא מנחה חדשה. שתי הלחם צריכות להיות – לפחות לכתחילה – מתבואה חדשה. זוהי עיקר כוונת המלה "חדשה". אבל המסורה באה גם ללמד, ששתי הלחם צריכות להיות המנחה הראשונה שמביאים מתבואה חדשה: "עומר מתיר חדש במדינה ושתי הלחם במקדש" (מנחות סח:), ואפילו מנחת קנאות, שהיא משעורה (במדבר ה טו), אסור להקריבה מתבואה חדשה קודם לשתי הלחם. השאלה אם שתי הלחם (ועומר) מותרין בדיעבד מתבואה ישנה, שנויה במחלוקת (מנחות פג:). לדעת הרמב"ם (הלכות תמידין ומוספין ח ב) שתי הלחם כשרין בדיעבד מתבואה ישנה (השוה את הפירושים, שם).

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה