אור ברסלב

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא· רבי דוד צבי הופמן

פרק כג · פסוק ג

פסוק ב

"מלאכה" (מן מַלְאַכָה), משורש "לאך", קרוא לוודאי שהוראתו "שרת", מכאן "מלאך" - משרת, שליח, מלאכה - מה שעובד ומשרת את האדם, העבודה היא מה שמעובד, המפעל המשמש לדבר מה, ואם נאסר לעשות מלאכה בשבת, הכוונה לאסור כל עבודה המשמשת את האדם לצורכו. ההגדרה המדויקת של המלאכות האסורות עברה במסורת.

"שבת שבתון", הוא ביטוי לחיזוק, קדושה עליונה. זה מלמד שבו אסורה כל מלאכה, אפילו הכנת צורכי אוכל נפש, שם זה נמצא גם בחוק יום הכפורים.

"שבת היא לה'". מששת ימי בראשית.

"בכל מושבותיכם". מלה זו, שהיא שכיחה הרבה, אומרת בוודאי לפי פשוטה, שהחוק נוהג לא רק בעיר הראשה, במקום המקדש, כי אם גם בכל מקומות הארץ (השוה לעיל על ג יז). לפסוק שלפנינו מעיר התלמוד (קדושין לו:) במיוחד: "סלקא דעתך אמינא הואיל ובענינא דמועדות כתיבא (השבת) תיבעי קידוש (בית דין) כי מועדות, קמשמע לן (בכל מושבותיכם)". ובאמת שונה השבת מן המועדים גם בזה, שאלה האחרונים תלויים בקביעת ראשי חדשים על פי בית הדין שאצל המקדש, ואילו שבת קבועה ועומדת מימי בראשית ובלתי תלויה בסידורי בית הדין. ואולי מטעם זה נוסף עוד בחג השבועות (פסוק כא) למלים "מקרא קודש", "בכל מושבותיכם", משום שגם חג השבועות לא היה טעון קביעות על פי בית הדין, שהרי על ידי קביעת חג הפסח נקבע גם חג השבועות.

הפסח וחג המצות

תוכן העניינים

פירושי רד"צ הופמן על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה