אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית· רבי שלמה סירליאו

פרק ח · הלכה ה

הלכה ד

אין נותנין. מדמי שביעית או מפירות שביעית לשכר שכיר ואפילו דמחלל קדושת הדמים בפעולה כגון במים דבייר אפ"ה אין נותנין:

לבייר. פי' בערוך וכן רבנו שמשון ז"ל חופר בורות וצ"ל דבייר דרישא דחופר בור למים היינו שהמים הן לתשמישיו כגון לרחיצת גופו או לרגליו אי נמי לבהמה או לשרות בהן פשתן ללבוש וכן לצביעה ואפילו לכביסת בגדים נמי ואע"ג דא"ר ייסא בגמ' דמתני' ר' יוסי היא ור' יוסי סבר בגמ' דכביסת בגדים חיותו חשיבא והיינו דחשיבא טפי מרחיצה ואיכא מ"ד דשאר תשמישין נמי שרי לר' יוסי כדאיתא בפ' הגוזל קמא מ"מ יש חילוק בין חופר בור לדולה מים עצמן או לוקח מים עצמן דמים עצמן לתשמישים הוא דשרי ר' יוסי א"נ לכביסה דוקא אבל חופר דעד שיגיע למים לאו מים בעין נינהו אפילו לכביסה נמי לא שרי דדילמא מימליך ולא ישלים המלאכה דדילמא לא משכח להו בקרוב ונמצא שנותן דמי שביעית במידי דלא דמי לאכילה כלל דמ"מ בעינן הנייה לגופו כעין אכילה משא"כ בסיפא דשרי לבייר לשתות דאע"ג דחופר עד שמגיע למים מ"מ כיון דהמים חזו ליה חביבי ליה ולא מימליך הילכך לבייר לשתות שרי ולבייר לתשמישיו א"נ אפילו לכביסה דחשיבא אסיר כן נ"ל. ובדולה דמביא מים עצמן לתשמישיו בגמ' מפ' לה:

ולא לבלן. מחמם המרחץ ולא תימא דרחיצת גופו חשיבא הנייה כמו סיכה וכן תספורת איכא נמי רחיצה דהניית גופו וספן נמי כיון דנותן לו מים נמי לשתות דשרי דליתה דבתר עיקר החוב אזלינן ומרחץ עיקר הוא זיעה ומשמוש איברים וסיכה וספר עיקר הוי העברת שער וספן נמי בתר רוב החוב אזלינן ומשום שכירות הספינה וכלי המלחמה ואנשי הספינה יהיב ליה אגרא ומשו"ה אסור #:

לבייר לשתות. חופר מים דחזו לשתות לו:

ולכולן נותן מתנת חנם. לכל הנך דמתני' יכול ליתן שלא לשם שכרן ואע"פ שידוע שכשנתן להם אין תובעים ממנו השכר אפ"ה שרי:

אף לא למבייר. דולה המים עצמן לתשמישין דשכירות שנותן לו הוי כלוקח המים עצמם ומקרי הכי שבכל מקום כשנותן המים עושה תקלה דבור כדאיתא בפ' המניח ולקמן אפרש אי אפילו לכביסה מיירי:

לוקחין בהן מים ומלח. בתוספתא גרסינן לה הכי פירות שביעית אין לוקחין בהן מים ומלח ר' יוסי אומר לוקחין בהן מים ומלח וסבירא ליה לתלמודא דבמים לתשמישין הוא דמיירי ולא לשתייה דומיא דמלח והשתא קשיא דר' יוסי אדר' יוסי דהכא סבר דשכירות דולה מים דהיינו לוקח מים עצמן דלא חשיבא שינוי בקדושת שביעית ושרו דמי שביעית בהן ותנא דמבייר קא אסר:

ומפ' ר' ייסא דהיינו ר' אסי מה פליגין תרי תנאי אליבא דר' יוסי במי תשמישו דתנא דמבייר דאסר ואפילו במים עצמן היינו במי תשמישו כדפרישית במתני' ואידך שרי כיון דהמים בעין נינהו אבל במים לשתייה אפילו בחופר נמי שרי. ונ"ל לפרש כן כיון דקאמר אף ר' יוסי מודה דשרי נראה דמיירי כר' יוסי דאסר דהיינו תנא דמבייר וה"פ במה פליגין תרי תנאי ואליבא דר' יוסי במי תשמישין דהיינו דבעי להו למשרה ולבהמה ולצביעה דתנא דמבייר סבר אע"ג דמים עצמן בעין נינהו דקסבר דהוי הפסד ותנא דמים ומלח סבר כיון דבעין נינהו לא הוי הפסד אבל בשתייה אפילו # [ר' יוסי דברייתא] דאסר מים עצמן שרי לשתייה ואפילו לאו בעינייהו אלא שחופר והולך ותנא דמתני' כולה ר' יוסי היא וקאמר ר' יוסי בר זבידא השתא דאתית להכי דיש חילוק בין מים דתשמישין למים לשתיית אדם דשתיית אדם אפילו תנא דמבייר דקאמר דר' יוסי אסר שריא מתני' אפילו כרבנן נמי תוקמה, ולשתות דשריא מתני' לשתות לאדם הוא ובייר דרישא היינו לבהמה דהיינו תשמישין דהשתא בין רבנן בין כולהו תנאי דר' יוסי מודו לשתות לו אפילו לחפור שרי ולתשמישין לחפור הוא דאסיר והיינו מתני' ובמים עצמן לתשמיש פליגי אליבא דר' יוסי תנאי תנא דמבייר סבר דר' יוסי לא פליג ארבנן אלא בכביסה ומודי דאין נותנין יין של שביעית לבהמה ולמשרה ולצביעה וה"נ אין לוקחין מים מדמי שביעית להני תשמישין ותנא אחרינא סבר דר' יוסי פליג אדרבנן בכולהו דנותנין יין ולוקחין מים לתשמישין דדריש לכם לכל צרכיכם והך סברא דר' יוסי דשרי יין וכ"ש מים לתשמישין איתא בהגוזל קמא והתם מפ' פלוגתייהו דרבנן סברי בעינן הנאתו בשעת ביעורו ומשו"ה אסרו ליה ליקח מים לתשמישין ומלח דהמים לתשמישין אלו הנאתן לאחר ביעורן וכן מלח נמי אין הנאתה בתבשיל אלא אחר שנמחה במים ונתבשל כדאמרינן מילחא צריכה בישולא וכו' ור' יוסי סבר לא בעינן הנאתו בשעת ביעורו ומ"מ מודי דכעין אכילה הוא דמרבינן דהיינו דהויא הנייה לגופו ממש. ור' ייסא סבר דמ"מ דוקיא דמתני' דלא כרבנן דמשמע בייר לתשמישיו דוקא הוא דאסיר הא מים עצמן לתשמישין שרי:

מעין של בני העיר. שמושך והולך לעיר אחרת ואין בו אלא כדי ספוק שתייתן של בני אותה העיר הרשות בידן לסתמו שלא ילך לאותה העיר שלמטה הימנה לפי שהמים שלהן וחייהם קודמין לחיי אחרים כדדרשינן בריש איזהו נשך וחי אחיך חייך קודמין לחיי חברך:

אחרים ובהמתן. כלומר חיי אחרים ובהמתן דבני העיר דהם כבר הכניסו מים לשתות אבל לא שתו בהמתן ושל מטה מהם הם עצמם נמי לא שתו ודאי דחיי אחרים קודמין אבל בהמתן דעליונים ורחיצת רגליהם דתחתונים בהמתן קודמת:

כביסתם וחיי אחרים. העליונים צריכין מים לכבס בגדיהם ושל מטה מהם לא שתו רשאין לעכב המים דס"ל דכביסת הבגדים חשיב חיות והוי דינן דחייהם וחיי אחרים דחייהם קודמין:

ואצ"ל דכביסתם וכביסת אחרים. דפשיטא דכביסה שלהן קודמת:

אין נותנין מהם. מפירות שביעית:

לא למשרה. מפרש רש"י ז"ל בפ' הגוזל קמא אין שורין פשתן ביין של שביעית וכן אין מכבסין בגדים דהוי סחורה ונראה לי דטעמא משום דהוי הפסד וכתיב לאכלה ולא להפסד:

מתיר בכביסה. אפשר דהיינו תנא דמבייר דאסר כולהו תשמישין בר מכביסה אי נמי לדבריהם דרבנן קאמר אודו לי מיהת בכבוסה דחשיבא חיות כמו אכילה דלדידיה בין למשרה בין לכביסה בין לצביעה שרי והכי איתא בהדיא בפרק הגוזל קמא:

תמן הוא אומר אין רחיצה חיי נפש. בפרק בתרא דנדרים תנן אלו נדרים שהוא מפר אם ארחץ אם אתקשט ר' יוסי אומר אין אלו נדרי ענוי נפש ואף על גב דרבנן סברי דרחיצה הויא עינוי נפש ושרו ואסרי הכא כביסה לגבי שביעית איכא למימר דשאני הכא דמשני דבר מתשמישו:

אדם מגלגל ברחיצה. שבלא רחיצה יכול לגלגל זמנו ולעבור:

ואין אדם מגלגל בכביסה. אין אדם יכול לחיות בלא כיבוס בגדיו כדמפ' טעמא התם דכביסה אלימא לר' יוסי דאמר שמואל האי עירבוביתא דרישא מתייא לידי עוירא עירבוביתא דגופא מתייא לידי שיחנא ועירבוביתא דמאני מתייא לידי שיעמומיתא והשעמומית קשה מכולן:

מגלגל. כי ההוא דפ' המדיר עד דלא אדרתן גלגילנא בהדך השתא דאדרתן לא גלגילנא בהדך:

מניין שחיי עיר זו קודמין. ואפילו כביסתן:

קרא. ר' יוסי:

לר' וורדימס בריה. דחמשה בנים היו לר' אסי ומפ' במס' שבת דקרו ליה וורדימס שהיו פניו דומין לוורד:

אגיב לההן טעמא. השב לו לזה טעם מקרא:

תהיינה הערים האלה עיר ועיר. מקרא הוא בספר יהושע וקרי ביה תחיינה ומשמע כל עיר ועיר תחיה בתחלה ואח"כ ומגרשיה וכו' ובגמ' דילן בפ' בתרא דנדרים יליף מדכתיב ולכל חיתם דהיינו חיותם והא פשיטא אלא לאו כביסה כדאיתא התם:

א"ל. וורדימס ליהודה איש הוצי:

מאן גרם לך. שלא ידעת זה הטעם:

שלא למדת עה חבריך. אלא היית יחידי ואמרי' בברכות בפ' בתרא חרב אל הבדים ונואלו חרב תבא על שונאיהם של תלמידי חכמים שיושבין בד בבד:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי שביעית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה