אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני· רבי שלמה סירליאו

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

בעל הבית אומר בסלע. בעל הבית הפודה מעשר שני שלו:

שהוא מוסיף חומש. דכתיב ואם גאול יגאל איש ממעשרו חמישיתו וגו'. וגרסינן בפרק הזהב דהיינו הוא וחומשו חמשה וזה חומשא מלבר אבל אחר שבא לפדותו אין מוסיף חומש:

שמוסיף על הקרן. ואף על גב דבעל הבית בעי למיתב טפי דחומש של סלע הוי דינר ודינר הוי כ"ד איסרין כדאמרינן בפרק קמא דקידושין. בגמרא מפרש לה:

בין שניתן לו במתנה. בגמ' מפרש לה:

ואין חומשו של זה מרובה על תוספתו. בתמיה, כדפרישית במתני' דחומשא עדיף:

שיכול להערים. כדתנן לקמן משו"ה לא חשו אתוספת חומשו. ובערכין פר' המקדיש משני לה בגוונא אחרינא דכיון דחומש רווחא דבעל הבית קרנא תפרוק שפיר חומש לא איכפת לן, ופי' רש"י ז"ל גבי מ"ש חומש רווחא דבעל הבית הוא שהרי בין קרן בין חומש הכל שלו והוא יאכל הכל בירושלם ואין לנו בו אלא מצות פדייה שלא יאכלנו בגבולין בלא פדיון ועיקר פדייתו בקרן היא. ואף על גב דבצרי דמיה לא איכפת לן שהרי ביתרון דמיו אין נהנה אלא הוא עכ"ל:

שאין בקרנו שוה פרוטה. בפרק הזהב מייתי לה מקרא דכתיב ואם גאל יגאל איש ממעשרו ולא כל מעשרו פרט למ"ש שאין בו שוה פרוטה. ומפ' לה ר' סימאי דאין בו הוא ששנינו דאין מוסיף חומש ובגמ' דילן לא אמרינן הכי אלא דאין לו תקנה לפדותו:

שאין בחומשו שוה פרוטה. עד שיהא שוויו ד' פרוטות כדי שיהא ראוי לתוספת חומש דפרוטה דמיעוטא דכתיב בהאי קרא דבעינן שוה פרוטה אחומש הוא דקאי ומשמע בפ' הזהב דכי האי לישנא קי"ל דפריך עלה ממתני' דתנן חמש פרוטות הן ליתני חומש מעשר בפרוטה ומשני בקרנא קא מיירי בחומשא לא קא מיירי ומוקי ההוא סתם מתני' כר' יוחנן וכן פסק הרמב"ם ז"ל פ"ה:

והתנינן חמש פרוטות הן. משנה היא בפ' הזהב:

ושבע על דעתיה דר' יוחנן. חמש דמתני' ואידך דקסבר דחומשו של מ"ש בפרוטה ואידך הא דר' אבהו בשם ר' יוחנן אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. ובפ"ק דקידושין איתא להך מימרא, והתם גרסינן לה משמיה דר' אסי א"ר מני וכבר כתבתי שתירצו הקושיא הראשונה דבקרנא קא מיירי בחומשא לא קא מיירי ואידך נמי נוכל לתרצה דכיון דקנין דקרקע מקידושי אשה ילפינן כדאיתא בקידושין פ"ק כשם שאין אשה נקנית בפחות משוה פרוטה כך אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה וקידושי אשה דכסף הוא דגמרינן קיחה קיחה וא"כ הא אשמעינן דכסף דעפרון פרוטה הוי ותו לא צריך. ובפ' הזהב בירושלמי מוקמינן להני אמוראי כתנאי:

שאין דמיו ידועין. שלא היה יודע אם יש בו ד' פרוטות בענין שבחומשו יש בו פרוטה ולהכי קאמר דיו דאע"ג דבקרנו אית ביה פרוטה כיון דבחומשו ליכא לא קא חשיב ודיו בכך ולא אמרינן ימתין עד שיצרפנו עם אחר:

סלע של מ"ש. שכבר התפיס הסלע לפדיון מעשר ואפ"ה יכול להתפיס עד ספק ה' פרוטות כדמפ' ואזיל דאי אפשר שלא יהיו שם חולין כל שהן, דאי אפשר לאדם לצמצם את מעותיו ולא תימא דכיון דהקדישו מעיקרא למ"ש הוקדש דהא אמרינן בסמוך מ"ש שפדאו יותר על דמיו לא נתפס כלומר ויכול ליהנות אח"כ מהתוספת:

מצוי להיות מרבה בהקדשו. דאין לו בלבו שיהיו לאכלן בירושלם הילכך מקדיש ליה בלב שלם ובכוונה מה שאין כן במ"ש. ולענין נדרים וחרמין והקדשות בעינן פיו ולבו שוין כדאמרי' בשבועות פ"ג:

לכשיבדוק. כלומר ואין לחוש לזה דסתמא כל אדם מצוי להרבות בהקדשו:

כמ"ד אינו כנכסיו. ר"מ ס"ל הכי בפ' האיש מקדש דמעשר ממון גבוה הוא לדידיה אתי שפיר דאינו שלו כדי להעלות בדמיו ולהתפיס דאין כאן אלא דעת רחמנא ורחמנא אמר פודין כשער הזול, מה שאין כן בהקדש דאיהו הוא דאקדשיה וטובת הנאה שלו:

הרי זה פדוי. כדמפ' טעמא דהקדש יש לו תובעין דגזברין תובעין את החומש וליכא למיחש לפשיעותא:

הרי זה אינו פדוי. דחיישינן לפשיעותא ובפ' הזהב פליגי בה תנאי:

אין מתנה כמכר. בס"פ יש בכור. ולדידיה אע"ג דאינו נמכר מצי ליתנו במתנה ולדידיה כיון דאינה חוזרת ביובל כבעל ראשון דמי הילכך ה"נ נותן חומש דכבעל ראשון דמי, ולמ"ד כמכר יוצאה ביובל אין מוסיף חומש דכי היכי דאינו נמכר אינו ניתן ולא זכי ביה ולא דיליה הוא. ודבעל ראשון הוי ויהיב חומש כבעל ראשון:

בפירות שהן טבולין למעשר. וקסבר מתנות שלא הורמו לאו כהורמו דמיין וכל זמן שלא הורם לאו ממון גבוה הוי דאין שם מעשר עליו:

מוסיף עליו חומש. לקמן פ' כרם רבעי תנינן לה והתם תני בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה ובודאי דגמר קדש קדש ממעשר דאי לא גמר חומש בנטע רבעי מנא ליה:

אית לך מימר וכו'. במתני' דלקמן:

בפירות שהן טבולין לנטע רבעי. ואין אתה מודי בה נטע רבעי עצמו הוא דקאמר:

ה"נ מעשר גופיה הוי סופך מימר. והא נמי ר"מ היא. ובגמ' דילן אמרינן בפ' האיש מקדש אוקמוה בסמדר דלא חשיב פרי והכא לא אוקמוה הכי ומ"מ הא מודים התם דאיכא סתמא כר' יהודה ואפ"ה מסקינן הילכתא כר"מ במעשר הואיל ותנן בבחירתא כוותיה כדאיתא התם:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי מעשר שני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה