פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי שלמה סירליאו
פרק א · הלכה ג
הלפת. נאכו בלע"ז והוא רחב כמין פת קטן רחב כדאמרינן בריש כיצד מברכין:
נפוס. מין צנון הוא ודומה כצורת הלפת ממש וקורין אותו ראכנו טורקישקו ומשינה קצת מטעם הצנון שהוא הארוך כן פי' רמב"ם ז"ל. ויש מי שפירש דנפוס הוא ספאנורא ואין השמועה מתחוורת על אותו הפי' שעינו של זה ירוק ועינו של הצנון לבן או שחור ועוד שאין העלין דומין ויש מי שפירש דנפוס הוא הצנון הארוך על שם שמתנפץ לפעמים כשתולשין אותו וצנון סתם הוא אותו שדומה ללפת ממש בעלין ובפרי. והנכון דנפוס נמי מין לפת אלא שלפת דומה לעיגול של פת כדאמרינן בריש כיצד מברכין ונפוס הוא משופע כמין בצל אלא שקצת אודם יש לו סמוך לעליו, ואתי שפיר דלקמן מפרש נפוס נפון ובלשון לע"ז קורין לו נמי נאכו ועוד דלקמן תנן דצנון ונפוס דומין זה לזה והוו כלאים:
תרובתור וכל הני מפ' להו בגמרא:
הכרוב. קיל בלעז:
כרוב דקיק. פי' בערוך מין של כרוב היא שמתגדל ועושה זרעונין והוא קבוץ ואין העלין נפרדין ובלשון ישמעאל אלקנביטא:
תרדין סילקי. אסילגאש בלעז:
לעונין חמועין. פי' הרמב"ם ז"ל ארמואילאש בלעז ונ"ל שהן איספנג דהן חמוצין קצת תרגום חמץ חמיע:
שימנית תימניתא. שים מדברי:
בצלצול פללגילא. צנינות בלשון ערבי פיגלא. וי"מ בצל של יער כך פירש בערוך:
פרמיעא. תורמים של מדבר ובלעז שאלווטיקו: