אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים· רבי שלמה סירליאו

פרק א · הלכה ב

הלכה א

קישות. פי' הרמב"ם ז"ל קישואין הן הנקראין אלפקוס בלשון ערב ובלע"ז קוגומברוש ומלפפון הן פיפינוש. וקשה דהיינו כמו שור שחור ושור לבן ומ"ט דר' יהודה אלא נראה כפי' ר"י מסיפונטי ז"ל דמלפפון היינו אותן המילוניש עגולים קטנים כמו תפוחים דמכלאים נינהו כדאיתא בגמ' ובגמ' מפ' טעמא דר' יהודה:

חזרת וחזרת גלין. עד השתא תני מיני ירקות שפריין נאכל ולא ירקן והשתא תני מינים שירקן נאכל. חזרת וחזרת גלין הנך נמי זוגות זוגות שנינו חזרת בחזרת גלין וכן עולשין בעולשי שדה אבל חזרת בעולשין הוו כלאים זה בזה:

כוסבר. קוליינדרו בלע"ז:

רמוצה. בגמ' מפ' לה וכן חרוב:

מעה אחת. לגרעין קורא מעה:

מפיטמא של קישות. מן הזרע של צד הפיטמת של קישות. מן הזרע של צד הפיטמת של קישות וזורעו פעמים שמשתנה צורתו ונעשה אבטיח וכן נמי כשנוטל מזרע של צד פיטמא של אבטיח וזורע פעמים שנשתנה צורתו ונעשה מלפפון וכיון דקישות נעשה אבטיח ואבטיח נעשה מלפפון א"כ קישות ומלפפון חד מינא הוא ור' יהודה סבר עיקר מלפפון בא מן כלאים כדמפ' ואזיל:

צווחין ליה בלשון יוני מלפפון. והיא מלה מורכבת לתפוחים קורין בלשון יון מילי ולאבטיחים קורין פיפוניי וזה שהוא מורכב מן שניהן קורין לו מילפפון הילכך לא הוי מלפפון מין קישות:

הקישות והאבטיח מה אמר בו ר' יהודה. כיון דקישות נעשית לפעמים אבטיח מודי או לא:

הקשואין והאבטיח והמלפפונות אינן כלאים. כדמפ' טעמא לעיל ור' יהודה פליג אכולהו:

ודחי דלעולם מהכא לא תפשוט דדילמא ה"ק הקשואין והמלפפונין אינן כלאים ור' יהודה פליג האבטיח והמלפפון אינן כלאים ור' יהודה פליג אבל קישות ואבטיח לא תני הכא מאי קסבר ר' יהודה:

וצריכא רבא: כלומר ומיבעיא לך:

חזרת. בפ' כל שעה מפ' חסא ובלעז ליטוגא:

חס דיגרין. תרגום גל דגורא כלומר הגדלים בגלים:

אנטוכין וסיתלי. לא איתפרש לי:

טרוקסימון. בפ' כל שעה מפ' הינדבי ובלעז אינדיבייא:

עילתון דחקלא. עולשין מדבריים ובלעז מושטורסו עילתין דחקלא ציקוריא שלוותיקא:

כרתי. פואירוש בלעז:

קפלוטין. פ' בערוך כרישין שיש להן ראש שמן קפלוטות בלשון יון קורין לראש קיפאלי:

והן ממתקין אותה ברמץ. אפר שיש בו גחלים דקות וכתב רבנו שמשון ז"ל דהך מסקנא לא קיימא בגמ' דילן בפ' הנודר מן המבושל דפריך התם לרב אשי דאמר דרמוצה דהיינו דלעת הטמונה ברמץ פרכינן עליה מהך דר' נחמיה ואסיקנא לה בתיובתא ואין דבריו נכונים דהתם רב אשי ה"ק דכל דלעת שטמונה ברמץ שריא ליה לנודר דלא אסיק אדעתיה לאוסרה עילויה דומיא דביצה טורמיטא דתנן התם דהיינו מין תבשיל שעושין בביצה לא שהוא מין ביצה ואקשינן עלה דכיון דקתני דלעת מצרית כלאים עם הרמוצה אלמא מין בפני עצמו הוא על שם שמאותן מינין נוהגין בני אדם לטמון ברמץ שהן מרין אבל שאר מיני דלועין אונן נקראין כך ואפילו אם טמנו אותן ברמץ וכן פי' הרא"ש ז"ל במסכת נדרים וכן פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה:

כמין פול פרסי הוא וקצצוי וכו'. הגרעינין שלו דומין לגרעיני חרובין שהן דקין ועגולים ואין ארוכים ופשוטים כתורמלין של שאר פולין. קצצוי. פי' בערוך תרמלין וייניקאש בלעז ופי' ר"י ז"ל בלשון יון אגרי פאסולי:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי כלאים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה