אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי שלמה סירליאו

פרק ו · הלכה ד

הלכה ג

המקבל זיתים לשמן. לא שנא ישראל שקבל מכהן ומלוי ול"ש כהן ולוי שקיבל מישראל אילנות דזיתים על מנת לעבדן ולמוסקן ולעטנן בבית הבד ולטחנן ולעשותן שמן וקבל אותם למחצה לשליש ולרביע שיקח ממדות שמן:

כדרך שחולקין בחולין כך וכו'. לא מיבעיא כהן שקבל מישראל דרבנן סברי חולקין במעשרות אלא אפילו ישראל שקיבל מכהן דתנן לעיל דמודו רבנן לר' אליעזר דהמעשרות לבעלים הכא חולקין וטעמא מפ' בגמ':

ר' יהודה אומר וכו'. מפרש בגמ' טעמיה:

למחצית שכר. למחצית הריוח כגון שקבלן עליו בשומא בכך וכך מעות ומוכרן למחצית הריוח וכגון דיהיב ליה שכר עמלו או טובל בציר עמו כדאיתא באיזהו נשך דליכא משום רבית:

ר' יהודה עבד זיתים כקרקע. כלומר מצינן למימר דטעמא דר' יהודה היינו דעבד זיתים כקרקע דכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע והוי כמו ישראל שקבל קרקע מכהן דתנן לעיל המעשרות לבעלים ורבנן סברי דלא דמי דבההוא אמרינן דמשייר בקרקע מקום לזכות בו א' מעשרה וכדלעיל, ובכהן שקבל קרקע מישראל חולקים אבל הכא שכבר זיתים עומדים למסוק דלמלאכה דעכשיו הוא דמקבלן אע"ג דבעלים הוו כהן לא דייני בהו המעשרות לבעלים ומשום הכי חולקין דפועל הוי ולא אריס:

מעתה. כלומר דמיד ישלים עבודתו וילך וכתלושים דמו כיון דמעתה חזו למסקן:

דאין יסבור ר' יהודה כר' אליעזר וכו'. כלומר דאי ס"ד בטעמא דר' יהודה דס"ל כר' אליעזר דאמר שהמעשרות שלהן שעל מנת כן באו ולאו משום דעבדינן ליה כקרקע אלא דחשבינן להו כפירשו בהדיא כדאמר ר' אליעזר לעיל ה"נ ליתני בדר' יהודה כהן ולוי שקבלו מישראל וכל שכן ישראל שקבל מכהן ולוי דמעשרות לבעלים ובמתני' לא תני דפליג ר' יהודה על רבנן אלא דוקא בישראל שקבל מכהן ומלוי אבל כהן ולוי שקבלו מישראל מודי להו אלמא דטעמא דר' יהודה משום דעבד להו כקרקע וס"ל בהו מאי דס"ל לרבנן כי עביד אריס בקרקע וחולקים:

פרחו של כהן שהיתה שומה. כי ההיא דתני בפרק איזהו נשך השם פרה לחברו וא"ל הרי פרתך עשויה עלי בשלשים דינר אם לא אשיבנה לך ואני אעלה לך בשכר שאחרוש בה סלע בחדש דמותר ואין זה רבית לפי שלא עשאה דמים ומפ' התם שלא עשאה דמים מחיים שאם יוזלו פרות ויעמדו דמיה על עשרים לא ישלם הפחת אלא דוקא אם תמות או תשבר דכל כמה דלא קביל עליה זולא לא מלוה היא:

הבכור לכהן דברי ר' יהודה. דס"ל דלעולם היא ברשות הבעלים:

לשניהם. ויש לישראל טובת הנאה בחציו:

אי אתם מודים לי במעשרות שדהו שהוא שלו. של בעלים כהן כדתנן לעיל ישראל שקבל שדה מכהן ולוי המעשרות לבעלים ובודאי דהכי דינא בחכירות:

מפני שהשדה גופה לכהן. ועושה בה מלאכתו של בעל השדה:

והפרה גופה לשניהם. דהא מושכרת למלאכתו של שוכר:

השם באחריות שניהם. כדפרישית דזולא הויא דבעל הפרה ומיתה ושבירה באחריות דשוכר:

באחריות הנותן. נותן דמים:

ליקח לו פירות למחצית שכר. שלוקח בכפרים מעמי הארץ דמאי שש סאין בסלע ובעיר דמיהן ארבעה סאין בסלע ונותן לו דמי סאה בטרחו בכל סלע שלוקח:

וא"ל אחר כך מכור אותן בחנות ואם יותירו או פיחתו שירקבו או יתעפשו אחריות שלי:

והמעשרות שלך. כלומר ותרומת המעשר שלך בטרחך ואתה תתנם למי שתרצה מותר וליכא משום שחתם ברית הלוי דלעיל דישראל הוא הטורח והא דתנא הכא שנותן לו מחצית שכר משום לקיחת פירות ועוד המעשרות משום מכירתן משום סיפא נקט לה כדלקמן:

ישראל שנתן מעות לכהן. ליקח לו בהן פירות למחצית שכר ואמר ליה אם הותירו או פיחתו שלי והמעשרות שלך כיון דכהן הוא דטרח איכא משום שחתם וצריך ליתן לו שכרו מן המכירה ולא מהני שכרו דיהיב ליה בלקיחתן דהיינו מחצית שכר דרישא ומשו"ה תני שכר הלקיחה ושכר המכירה דלא מצטרף אלא דנותן לו שכרו בפועל מלבד המעשרות ומלבד מחצית שכר דיהיב ליה קודם על הלקיחה:

בס' לוג טבולים. מנהגו היה שנותן זיתיו לבדד שיתן לו שמן צלול טבול מדת ששים לוג ומוכר כל פרי זיתיו שיש לו:

אמר ליה תנם לי. אמר ליה הכהן תנם לי ואטול המעשר לעצמי ואני נותן לך ס' לוג מתוקנין ואטול אני מעשרותן ותיקונם מותר וקמ"ל דאע"ג דמיחזי דשקיל מעשרות בטרחו שרי דהא אי חסר משלם מביתו וקבלת אחריות הוא:

ומתמיה תלמודא כדיהיב ליה כוליה. כגון רישא דס' מתוקנין נותן לו הכל מתוקן תני דשרי הכא דנותן לו טבול ואינו לוקח אלא פלגא דמעשרות לא כ"ש דשרי:

ומשני כאן במרויח לו. זמן לתתן לו סיפא שאין לו שמן שכשנותן לו ס' לוגין הוא בהרוחה דהא כ"ע אי פרעי ליה השתא לא יהבי ליה ס' לוג אלא מ' או נ' ומשום דמרויח לו זמנו הוא דמקבל הזיתים במלוה אצלו בס' לוג שמן טבול ואיכא רבית דהויא מלוה גביה דאי איתניסו ברשותיה דכהן קיימי עד ס' לוג ובההיא הנייה דיהיב לבעל הבית דמקבל עליה אחריות ונותן לו ס' לוג ונותן לו חצי המעשרות ואיכא נמי בזיון קדשים משום שחתם ברית הלוי ורישא ה"ק ואני נותן לך בס' לוג שאמרת אבל יהו מתוקנין כלומר שמעשרותיהן שלי והכי תניא בתוספתא ישראל שמכר את זיתיו בס' לוג מתוקנין והמעשרות שלו מעשרות שלו ואינו חושש לא משום רבית ולא משום מחלל קדשים ע"כ. ובאינו מרויח לי זמן קמיירי:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה