אור ברסלב

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי· רבי שלמה סירליאו

פרק ג · הלכה ג

הלכה ב

המוצא פירות. וסתמן דנפלו מן הבעלים בלאו אדעתייהו:

נטלן לאכלן. דזכה בהו:

ונמלך להצניען. יעשר מיד ולא ישהה מעשרותיו שלא יהא תקלה לאחרים שיחשבו בני ביתו שכבר עישרן שהרי היו לפניו לאכול ואע"ג דהפקר פטור מן המעשר הכא בידע דראו פני הבית ונגמרה מלאכתן דטבל נינהו מיירי ולהכי מייתי בגמ' ברייתא דאין מעבירין על האוכלין ומשמע בפ' מי שהוציאוהו דבפת הוא דקאמר דאע"ג דאמרינן לעיל ובפ' לא יאמר דהפקר מהני לגבי מעשר ואפילו בדבר גמור שאני הפקר דגזל מהפקר דמעשר הפקר לאפקועי איסור דגזל מהני אפילו מציל מהגיים ואע"ג דעומד וצוח דדרשינן אשר תאבד ממנו וכו' אבל לאפקועי איסור מעשר הפקר דמדעתיה מהני והפקר דבעל כרחיה לא מהניא דקי"ל כב"ה דהפקר כשמטה בעינן והאי הפקר שלא מדעת הוא דשלא מדעתו נפלו וגבי גזל מהני דתנן מצא ברשות הרבים הרי אלו שלו:

בשביל שלא יאבדו. לא נתכוון לזכות בהן:

פטור. מלעשר דאינן שלו שירצה להחזירן לבעליהן אבל לשלחן לאחר אז צריך לעשר כדתני סיפא לא ישלח לחברו דמאי:

כל דבר שאין אדם רשאי. בגמ' מפ' לה:

לא ישלח לחברו דמאי. וכ"ש ודאי ואפילו בשיודיענו:

מתיר בודאי. וביודיענו ואוסר בדמאי דמשום דדמאי קל החמירו שלא ישלחנו אלא א"כ יעשר וטעמא דר' יוסי מפרש בגמ':

אין מעבירין על האוכלין. המוצא אוכלין בדרך אינו רשאי לעבור מעליהן ולהניחן שם:

הדא דתימר בראשונה. שלא היו בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל עכשיו שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין. ובפרק מי שהוציאוהו מפ' דדוקא שלימים מעבירין פתיתין אין מעבירין אלא נוטלין אותן דליכא למיחש בהו לכשפים דבפתיתין לא עבדי כשפים:

תמן תנינן. בפ' המניח את הכד:

ההופך את הגלל. בני הכפרים מדליקין בגלל יבש ולכך היה הופכו כדי שיתיבש מן הצד האחר ומשמע דבבעל הגלל קאמר:

ותני עלה אסורין משום גזל. התם פליגי אמוראי גבי ההיא דתנן כל הקודם בהן זכה איכא מ"ד דלא קנסו אלא שבחן מה שהשביחו בר"ה אבל גופן לא והיינו דתני דאסורין משום גזל ואיכא מ"ד דקנסו גופן ושבחן וכי קתני אסור משום גזל לאותו שקדם וזכה בהן:

והוא שהפכה ע"מ לזכות בה. גלל המופקר בר"ה הפכו כדי שיתיבש מהצד האחר ונתכוון לזכות בה אסור משום גזל:

הפכו שלא לזכות בו. אלא לפנות המקום אינו אסור משום גזל ואפ"ה חייב בנזקו:

וכא את אמיר הכין. דכשנטלן ע"מ שלא יאבדו פטור מלעשר משום דלא זכה בהן:

בעל הנזק וכו'. כלומר דדרשינן בעל התקלה בפ' הפרה:

ואי אתה מעשר משל אחרים. דכיון דלא נתכוון לזכות בהן כשל אחרים דמו:

מדה גסה. ישלח לחברו דמאי דמתנה כמכר וכי היכי דבמכר לא גזור ה"נ במתנה ואע"ג דבדקה נמי משתכר מקבל המתנה ולא הנותן מ"מ לא פלוג רבנן בין מתנה למכר:

מפני גדרו התירו גסה בדמאי. דהא מתני' ר' יוסי היא וכו' נ"ל דהכי פירושא דר' אבהו אתי לאכרועי דמהך ברייתא שמעינן דטעמא דשרו רבנן למכור בגסה בדמאי מפני גדר המוכר ותקנתו בגסה דאינו משתכר לא קנסו ובדקה דמשתכר קנסו כטעמא דר' אילא דלעיל דהא אשכחן בהך ברייתא דאתיא בשיטת ר' יוסי דגבי שולח גסה פטור מלעשר היכא דשרי גבי מכר אלמא דחשו לאכסרא אי לאו משום דמתנה כמכר וגבי דקה החמירו דגזור בשולח אטו מוכר דמש"ה תליא הך ברייתא שולח במוכר והיינו כר' יוסי דשמעינן ליה לר' יוסי גבי מכר טעמא דאכסרה משמע משום אכסרה הוא דהקלו ורבנן פליגי עליה בסלים כדפרישית דאין כאן מדה קבועה להשתכר ולא דמי לסיטון ופסק הרמב"ם ז"ל כדרבנן בפ' י"ח דהי' מעשר וז"ל סלי זיתים וענבים וקופות של ירק אע"פ שמוכרן אכסרא אסור למוכרן דמאי ע"כ. והשיג עליו הראב"ד ז"ל ואמר א"א לא ראינו מחלוקת על ר' יוסי שהוא מתיר במשנה ע"כ. וכבר בררתי שהרמב"ם ז"ל ראה וכן עיקר:

ר' יוסי ברבי היינו ר' יוסי דמתני' כדמוכח לקמן וברבי לכבוד:

שהוא ודאי. דרובא ישראל היא:

מרביצין עליו מים. כלומר והוי מוכשר ויזהר על הפרשת תרומה ומעשר שלא יגרום להן טומאה שלא במתכוין ואיכא לאו במטמא תרומה והשתא ניחא מה שהקשו התוס' פ"ק דחולין וא"ת ודילמא עישר והוצרך להודיעו משום הכשר דהא ליתא דאי ליכא אלא הכשר ותו לא מאי איכפת ליה:

ופריך ויעשר ממנו עליו. כיון דלית ליה אחר:

ומשני אין דרך בני אדם לשלוח וכו':

ר' יוסי מתיר בודאי ובלבד שיודיעו. כלומר היכי למד שלא היה בידו אחר ודילמא לעולם ר' יוסי היה בידו אחר ומה שלא עישר משום דאזיל לטעמיה לפי שהודיעו שע"י כך היה אומר זה בא לידי מקסרין:

אע"ג דהוא פליג על רבנן. דר' יוסי פליג על רבנן במתני':

לא עביד עובדא. בנפשיה:

ולאו מפירות המותרין בקסרין הוא. דהא קיסרין שריא כדאיתא לעיל פ' מתעשרין והתם מנינן דברים הנמכרים בתוכה שהן מארץ עולי בבל ואסירי והן חטין ופת ויין ושמן ותמרים ואורז וכמון ולא תני בהו אתרוגין:

ולאו רבי התיר קיסרין. כדאיתא התם ותנא דהכא רשב"ג אביו היו ועדיין לא הותרה בימיו:

תוכן העניינים

פירוש שלמה סיריליו על תלמוד ירושלמי דמאי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה