פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ב · משנה ו
ופתוחות לעזרת נשים. כי העזרה היתה גבוה מעזרת נשים ז’ אמות וחצי של ט"ו מעלות:
אורך קל"ה אמה. מן הצפון לדרום על רוחב י"א ממזרח למערב וכן עזרת כהנים עד המזבח ואין ישראל נכנס שם אלא לצורך:
וראשי פספסין. כלונסאות:
מעלה היתה גבוהה אמה. בעזרת כהנים (והרע”ב פי’ בעזרת ישראל):
והדוכן נתון עליה. מקום המיוחד לשיר כתיב ביחזקאל [מ"ב י"ב] הגדרת הגינה מתורגם דוכן לואי. גדרת (כל) בנין גדר אבנים שעליו נותנים ומשוררים (צ”ל שעליו נוגנים ושוררים):
היתה ארוך קפ"ז. ממזרח למערב:
על רוחב קל"ה. מצפון לדרום:
ושלש עשרה [השתחויות] היו שם. בעזרה מקום מיוחד לכל השתחוואה והשתחוואה כנגד י"ג פרצות כדתנן לעיל ואבא יוסי בן חנן פליג ואמר כנגד י"ג שערים תקנו השתחוואות ואצל כל שער ושער היו משתחווין:
שער הדלק. שדרך שם היו מביאין עצים למערכה:
שער הבכורות. הוא שער הקרבן דלעיל:
שבו המים מפכין. (היו) כדאיתא ביומא [דף ע"ז:]:
שער הקרבן. זהו שער הקרבן שבצפון דלעיל:
שער הנשים. שם נכנסות נשים לסמוך על קרבנן לרבי יוסי ולרבי יהודה לעמוד על קרבנן:
שער השיר. שם היו מכניסין כלי השיר כי היה סמוך לבית המטבחים כדאמרינן בסוף תמיד שעמדו על השולחן החלבים ותקעו:
שבו יצא יכניה. כשהגלוהו נבוכדנצר נכנס להשתחוות ונטל רשות ויצא דרך אותו שער. ובית הניצוץ ובית המוקד היו מאלו השערים אלא שנקראו להם גם אלו השמות:
ושני פשפשין היו לו. אע"פ שגם לשער המוקד היה פשפש אותו היה קטן ועומד אצל שער הגדול אבל אלו היו קצת גדולים ורחוקים קצת מן השער וכך היו ממנין י"ג שערים:
הדרן עלך הר הבית