פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ב
משנה א
הר הבית היה ת"ק אמה על ת"ק אמה. נקרא הר על שם נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים והיתה היקף הר הבית ת"ק אמה על ת"ק אמה מרובע ובו היה החיל ועזרת נשים והעזרה וההיכל ורמז לת"ק [שמות כז] אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים שאין ת"ל בחמשים מלמד שחצר המשכן א’ מחלק חמשים שבהר הבית כיצד חלוק ת"ק על ת"ק והרצועות נ’ על נ’ יהיו ק’ רצועות של נ’ על נ’ הרי חצר המשכן א’ מחמשים מהר הבית:
ורובו מן הדרום. רוב בנין הלשכות היו בדרומו של ת"ק על ת"ק והיינו דכתיב ביחזקאל [מ’] ויניחני אל הר גבוה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב שהיה מבונה הבנין עליו מנגב כההיא דרש"י פ"ק דסוטה (צ”ל פ”ז דף לד: ושם פירש”י מבונה לשון אבנה ממנה כלומר מיושבת) וחברון שבע שנים נבנתה הא דכתיב [תהלים מח] ירכתי צפון קרית מלך רב לפי שמקום שחיטת קדשי קדשים בצפון:
שני לו מן המזרח. כמו שני למלך שהוא שפל ממנו וכך לא היתה המזרח מבונה כמו הדרום וכן הצפון שפל מן המזרח והמערב מן הצפון:
שם היה רוב תשמישו. כי בחדרים והלשכות היו משתמשים:
משנה ב
כל הנכנסין להר הבית נכנסין דרך ימין. כשהוא נכנס להר הבית אם יש לו עסק בהר הבית ואותו מקום שצריך לילך שם אם הוא פונה לשמאלו הוא קרוב לאותו מקום אין רשות לפנות לשמאלו כדי להתקרב לאותו מקום אלא צריך לפנות דרך ימין ולהקיף עד שיגיע לאותו מקום ואז יוצא דרך שמאל לכניסתו אבל כל הילוכו רק ימין אף ביציאתו וכניסתו במלאכת המשכן יליף לה מקרא משלשה פונים מזרחה [מ"א ז] שאין ת"ל פונים ד’ פעמים אלא כל פינות שאתה פונה בעזרה ובהר הבית פונים לימין [יומא יז:] לראש המזבח פונים לימין:
שהוא מקיף לשמאל. כשנכנס להר הבית פונה דרך שמאל ומשאילין [אותו] למה מקיף לשמאל והוא אומר שאני אבל:
עשיתן כאילו עברו עליו את הדין. כאשר אתה אומר שיתן בלבם לקרבו משמע דשלא כדין רחקוהו ומתפללין שיהפוך את לבם לקרבו ואינו כן כי בדין נדוהו והקרוב תלוי בו שיכניע את לבו לשמוע לדברי חביריו ויקרבוהו ועל זה ראוי להתפלל:
משנה ג
לפנים ממנו. מחומת הר הבית:
סורג. מחיצה עליה כמין סריגות המטה וסריגת חלונות שהן עשויין נקבים ולא פי’ כמה היה בין מחיצות הר הבית ובין הסורג וגם לא פי’ איך היה הסורג ומסתבר שהיה הולך על פני כל המזרח מצפון לדרום ואין טעם לצורך הסורג כי אין תוספת מעלת הקדושה מן הסורג ולפנים כי מחומת הר הבית עד החיל הקדושה א’ אם לא שנעשה לנוי. ומצאתי כתוב שלהיתר טלטול בשבת נעשה וצריך לפרש זה הטעם דמחיצת הר הבית נעשית תחילה לכל הבניינים שבתוכו וה"ל הוקף ולבסוף פתח [דלא מהני] ואחר שנעשה הבנינים נעשה הסורג להקיף הר הבית לדירה להיותו פתוח ולבסוף הוקף (ועי’ בכ"מ הל’ בית הבחירה פ"ה הלכה ג מה שתמה על זה הטעם):
לפנים ממנו החיל עשר אמות. לפנים מן הסורג לצד מערב היה מתחיל קדושת החיל שהיא למעלה מקדושת הבית כדתנן במסכת כלים [פ"א מ"ח] והיה רחבה עשר אמות עם כותל עזרת נשים:
וי"ב מעלות היו. בחיל רום כל מעלה חצי אמה:
ושלחה. מקום שדרך עליה כמו [ישעיה לב] משלחי רגל היה רחב חצי אמה כאורך רגל של אדם:
כל המעלות היו. בהר הבית:
חוץ משל אולם. שיש שם משלחה אמה (כדתנן לקמן פ"ג מ"ו):
חוץ משל אולם. שהיה גובה הפתח מ’ ורחבו עשרים:
היו להן שקופות. היה להם משקוף ארוך ומונח על ב’ מזוזות כעין שלנו חוץ משער טדי שהיו שם שתי אבנים מוטות זו ע"ג זו כזה Λ:
שנעשה בהן נס. כדאיתא ביומא [דף לח.]:
משנה ד
כל הכתלים שהיו שם היו גבוהין היו. כי השערים היו גבוהים עשרים אמה חוץ מחומה שהיא למעלה מן השערים גבוה מאד:
חוץ מכותל המזרחי. של הר הבית שהיה נמוך לפי שכהן השורף את הפרה צריך שיראה פתח ההיכל בשעת הזית הדם כדכתיב [במדבר יט] והזה נכח פני אהל מועד והיה רואה מע"ג חומת הר הבית דרך שער עזרת נשים ושער העזרה את פתח אהל מועד אבל אם היה כותל מזרחית גבוה אע"פ שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער כהנים ועזרת נשים ופתח ההיכל לא היה יכול לראות פתח ההיכל דרך השערים לפי שקרקע הר הבית גבוה והולך כ’ אמה קודם שיגיע להיכל וגובה פתח המזרחי היה עשרים אמה הילכך היה צריך לראות פתח אהל מועד מע"ג הכותל דרך שאר השערים:
משנה ה
עזרת נשים היתה אורך קל"ה. מן המזרח למערב:
על רוחב קל"ה. מן הצפון לדרום הוא מונה והולך לפרנס הר הבית ממזרח למערב לכן קרי ליה אורך אע"פ שהאורך והרחב שוה:
ד’ לשכות בד’ מקצעות. מבחוץ כזה (עי’ בתי"ט שמפרש שמבפנים היו) ולא היו מקורות בבית שני:
ואין קטורות אלא שאינן מקורות. שאין דבר מעכב את העשן מלעלות כדרכו:
ששם נזירים מבשלים שלמיהם. דכתיב [יחזקאל מ"ו] ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם:
ומגלחים את שערם. דכתיב [במדבר ו] וגלח הנזיר פתח אהל מועד ואמרי’ בנזיר בפ’ ג’ מינין [מה.] וכי תעלה על דעתך שבפנים הוא מגלח לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני ממ"ה הקב"ה עושים מגלח כשמתבשלים (נ”ל שצ”ל אלא בשלמים הכתוב מדבר מקום שהיה מבשל שם היה מגלח שנאמר כו’) שנאמר בהן ושחטו פתח אהל מועד:
ומשלחין תחת הדוד. יורה שמתבשלין בה השלמים כדכתיב [ויקרא ג] ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:
כהנים בעלי מומין. שאינן ראויין לעבודה בודקין העצים ואמרינן במנחות פרק כל קרבנות [פה:] לא שנו אלא לח אבל יבש גוררו וכשר:
לשכת מצורעים. מפרש בתוספתא למה נקראת כן על שם שמצורעים טובלין שם בשמיני לטהרתן בשבא להכניס ידיו (לפנים למתן) בהונות אע"פ שטבל מבערב:
וחלקה היתה. עזרת נשים בראשונה שלא היה בה שום תקרה:
והקיפוה גזוזטרא. ועשו זיזין בכותל סביב ועשו ע"ג תקרה. ומפרש בפרק בתרא דסוכה [דף נא:] בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ ובאו לידי קלות ראש התקינו שיהא נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה בשמחת בית השואבה:
שעליהן הלוים אומרים בשיר. של שמחת בית השואבה כדמפרש בסוכה [ג"ז שם] אבל שיר הקרבנות היה אצל המזבח בעזרת כהנים:
אלא מוקפות כחצי גורן עגולה. כזו
משנה ו
ופתוחות לעזרת נשים. כי העזרה היתה גבוה מעזרת נשים ז’ אמות וחצי של ט"ו מעלות:
אורך קל"ה אמה. מן הצפון לדרום על רוחב י"א ממזרח למערב וכן עזרת כהנים עד המזבח ואין ישראל נכנס שם אלא לצורך:
וראשי פספסין. כלונסאות:
מעלה היתה גבוהה אמה. בעזרת כהנים (והרע”ב פי’ בעזרת ישראל):
והדוכן נתון עליה. מקום המיוחד לשיר כתיב ביחזקאל [מ"ב י"ב] הגדרת הגינה מתורגם דוכן לואי. גדרת (כל) בנין גדר אבנים שעליו נותנים ומשוררים (צ”ל שעליו נוגנים ושוררים):
היתה ארוך קפ"ז. ממזרח למערב:
על רוחב קל"ה. מצפון לדרום:
ושלש עשרה [השתחויות] היו שם. בעזרה מקום מיוחד לכל השתחוואה והשתחוואה כנגד י"ג פרצות כדתנן לעיל ואבא יוסי בן חנן פליג ואמר כנגד י"ג שערים תקנו השתחוואות ואצל כל שער ושער היו משתחווין:
שער הדלק. שדרך שם היו מביאין עצים למערכה:
שער הבכורות. הוא שער הקרבן דלעיל:
שבו המים מפכין. (היו) כדאיתא ביומא [דף ע"ז:]:
שער הקרבן. זהו שער הקרבן שבצפון דלעיל:
שער הנשים. שם נכנסות נשים לסמוך על קרבנן לרבי יוסי ולרבי יהודה לעמוד על קרבנן:
שער השיר. שם היו מכניסין כלי השיר כי היה סמוך לבית המטבחים כדאמרינן בסוף תמיד שעמדו על השולחן החלבים ותקעו:
שבו יצא יכניה. כשהגלוהו נבוכדנצר נכנס להשתחוות ונטל רשות ויצא דרך אותו שער. ובית הניצוץ ובית המוקד היו מאלו השערים אלא שנקראו להם גם אלו השמות:
ושני פשפשין היו לו. אע"פ שגם לשער המוקד היה פשפש אותו היה קטן ועומד אצל שער הגדול אבל אלו היו קצת גדולים ורחוקים קצת מן השער וכך היו ממנין י"ג שערים:
הדרן עלך הר הבית