אור ברסלב

פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל

פרק א

משנה א

בשלשה מקומות הכהנים שומרים. פרשתי בריש תמיד:
והלוים בכ"א מקומות. בפרק קמא דתמיד יליף לה מקרא ושם פרשתיהו בשלשה מקומות שהכהנים שומרים הוה מלבד מכ"א שהלוים שומרים והוה בין הכל כ"ד או אותן ג’ היו בכלל כ"א כי כהן (נדצ"ל כאן) הוי שומרים הכהנים ולוים כהנים למעלה והלוים למטה:
על ד’ פנותיה בחוץ. מפרש בתמיד משום דאין ישיבה בעזרה היו שומרים בחוץ אבל בהר הבית שיכול לישב כשהוא עיף היה שומר מבפנים ובכלל שערי העזרה היה בית הניצוץ ובית המוקד ובית אבטינס היה באחד מן הפינות:
לשכת הקרבן. היא לשכת הטלאים א"נ לשכה היה מיוחדת לבקר בה הקרבנות ממומין:
לשכת הפרוכת. שהיו אורגים בה הפרוכת:
אחורי בית הכפורת. לשכה א’ היתה במערב והיה לול קטן בכותל מערבי פתוחה מקדש קדשים לאותה הלשכה והלשכה היתה פתוחה לעזרה כנגד הלול להכשיר אחורי בית הכפורת לשחיטת קדשים וקרינן ביה פתח אהל מועד כדאיתא פרק איזהו מקומן [דף נה:]:

משנה ב

איש הר הבית. ממונה על שמירת הר הבית:
לשרוף כסותו. ואין כאן משום בל תשחית משום דהפקר ב"ד היה הפקר:
אמר ר’ אלעזר ב"י כו’. מעשה אתא לאשמועינן גם שמעת מינה דסתם מתניתין דמידות ר"א ב"י היא:

משנה ג

ב’ שערי חולדה מן הדרום. לפי שהיו בעיקר הר הבית כדתנן לקמן פ”ג (צ"ל פ"ב מ"א) רובו מן הדרום קרי להו חולדה כמו חולדה שדרה בעיקר הבתים. וי"מ לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין ב’ שערים הללו כדכתיב והיא יושבת בירושלם במשנה ומתרגמינן והיא יותבת בית אולפני’ כמו ושננתם גם משמע במשנה בין שני השערים היתה יושבת שם ומלמדת משפטים ישרים ולא היתה יושבת בבית משום יחוד כדאמרי’ במגילה [דף יד.] והיא יובשת תחת תמר משום יחוד:
משמשים כניסה ויציאה. כי רוב בניינו מן הדרום יוצאים ונכנסים באלו השערים:
וקפונוס מן המערב. קטן היה השער לפי שהשכינה במערב היה השער הזה ראש לכל השערים. קפי הוא ראש בלשון יון:
טדי מן הצפון. טדי לשון גובה כדתנן לקמן [בפ"ב מ"ג] כל השערים שהיו שם היו להם שקופות חוץ מהשער הטדי שהיו ב’ אבנים מוטות זו על זו כזה Λ והיה הגבוה באמצע וזהו שיסד רבנא קלונימוס בפיוט (שחרית די"כ המתחיל כי אדוקי אש) טיטפסרו טהור בטעמים יעידוך (צ"ל כי טפסרי טהר בטעמם יטידוך) פירוש יגביהוך. וי"מ טדי לשון השתחויה ב’ אבנים מוטות זו על זו נראים כמשתחוים זו לזו:
לא היה משמש כלום. כי אם התשמיש היה שם:
שושן הבירה צורה. מצויין שם בפ’ שתי הלחם [צ"ח.] מפרש מאי טעמא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן באו ויכנעו לבם וחד אמר שתהא אימת מלכות עליהם:
וכל מסעדיה. המסייע בשריפתה כדתנן פ"ג דפרה (מ”ג ושם הגי’ וזקני ישראל היו מקדמין ברגליהם להר כו’) זקני ב"ד היו מקדימין להר המשחה:

משנה ד

שבדרום שער הדלק. שדרך אותו השער היו מכניסין עצים למערכה:
שער הקרבן. שמביאים דרך אותו שער התמידין. י"מ כשהלך אברהם את יצחק בנו בהר המוריה הוליכו דרך אותו מקום זה השער שנעשה:
שער המים. לקמן בפ"ג (צ"ל בפ"ב מ"ו) מפרש שבו מכניסין צלוחית המים לניסוך בחג:
שער נקנור. שם האיש שהביא השערים מאלכסנדריא של מצרים ונעשה לו נס כדאיתא ביומא (דף לח.) ובשקלים בירושלמי כשצרו יוונים על חשמונאי היה שם איש א’ מגדולי יוונים ושמו נקנור והא מחרף ומגדף כל שעה וכשגברו יד החשמונאים קצצו ראשו וידיו ורגליו ותלאו בשער המזרחי:
פנחס המלביש. שם היה בגדי כהונה ירושלמי פנחס על המלביש כך היה שם הראשון ונקראו כולם על שמו:
לשכת בית עושה חביתין. ששם עושין חביתין לכה"ג להקריב עשירית [האיפה] מחציתו בבקר ומחציתו בערב:

משנה ה

וכמין אכסדרה היה. רוח רביעית היתה רובה פרוצה כמין אכסדרה שפרוצה מרוח ד’ כך היתה רובה פתחים וחלונות:
שהכהנים שומרים מלמעלה. פ"ק דתמיד [דף כו:] יליף לה מקרא:
ופתח היה לו לחיל. מלבד הפתח שפתוח לעזרה ואם תאמר בפ"ק דתמיד [שם] דפריך וחד שומר הוי ליה לבית המוקד ליפרוך נמי מבית הניצוץ שהיה לו ב’ פתחים וי"ל דבית הניצוץ לא היה צריך שמירה בפתח לצד חוץ כי לא היה בו שימוש רב ולא הוצרך שמירה גם לצד חוץ:

משנה ו

ב’ בקודש וב’ בחול. ושל צד דרום היה בקודש:
וראשי פספסין. כלומר מסמר:
מערבית דרומית היתה לשכת הטלאים. בפ"ק דיומא [דף ט"ו] פריך אמתניתין דהכא ממתניתין דתמיד דקתני והרי לשכת הטלאים במקצוע צפונית מערבית והכא קתני שהיתה במקצוע מערבית דרומית ותו פריך התם דהכא קאמר דרומית מזרחית היתה לשכת לחם הפנים והתם קחשיב לשכת לחם הפנים הרביעית ללשכת הטלאים שהיתה במקצוע צפונית מערבית נמצא דלשכת לחם הפנים היתה במקצוע צפונית מזרחית כשהלך דרך ימין מצפון למערב וממערב לדרום ומדרום למזרח ומשני אקושיא קמייתא לשכת הטלאים אקצויי מקציא מאן דאתי מצפון מתחזיא ליה בדרום ומאן דאתי מדרום מתחזיא ליה בצפון פי’ לשכת הטלאים היתה ניראית בשתי המקצועות שארוכה היתה ועומדת במערב ומארכת לצד צפון ולצד דרום מאן דאתי מצפון ורואה אותה רחוקה מקרן צפונית מערבית חושב אותה שעומדת בקרן מערבית דרומית ודאתי מדרום מתחזיא ליה משוכה לצפון כזה וקאמר התם מסתברא דבמערבית דרומית הויא כלומר קרובה יותר לדרום מלצפון כמו שציירתי ממאי מדרמינן לחם הפנים אלחם הפנים ומשני מר חשיב דרך ימין ומר חשיב דרך שמאל. פי’ הך תנא דמדות דהכא חשיב דרך ימין כדמפרש בהדיא דקא אזיל ומני מדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב וממערב לדרום והבא להקיף סביב הבית ומקיפו דרך ימין מבחוץ זהו סדר הקיפתו ולכך לחם הפנים לשכה שניה לה בקרן דרומית מזרחית ותנא דמסכת תמיד קא חשיב דרך שמאל ולשכת טלאים במקצוע דרומית מזרחית נמצא לשכת לחם הפנים רביעית לה במקצוע מזרחית דרומית כשהקיף דרך שמאל. א"א בשלמא דקריב טפי למערבית דרומית היינו דמתרץ לחם הפנים אלחם הפנים אלא א"א בצפונית מערבית הואי מאי תירוצא דלחם הפנים דכי מני נמי דרך שמאל הויא לחם הפנים שהוא רביעית לה במקצוע דרומית מערבית כיון דלשכת הטלאים במערבית צפונית ופריך התם והאמר מר כל פינות שאתה פונה לא יהא אלא דרך ימין ומשני ה"מ בעבודה אבל הכא חושבנא בעלמא הוא. והא דלא פריך התם דהכא תנן במזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי [אבני המזבח] צפונית מערבית בה יורדין לבית הטבילה והתם קרי להו לשכת החותמות ולשכת בית המוקד וי"ל דהתם קרי להו בשם עיקר תשמישן והכא קאמר דגם אלו דברים עשו להם ותימא אמאי לא משני בלחם הפנים אקצויי מקציא מאן דאתי מדרום לצפון מתחזיא ליה מזרחית צפונית ומאן דאתי מצפון לדרום מתחזיא ליה דרומית מזרחית וי"ל דלשכת בית המוקד היה בה תשמיש רב והיתה גדולה אבל לשכת לחם הפנים היה בה תשמיש מעט ולא היתה גדולה ולא שייך בה למימר אקצויי מקציא:

משנה ז

פשפש. (בין) שער קטן עומד תוך שער גדול:
לבלוש את העזרה. לחפש אם חסר כלום כדתנן בפ"ק דתמיד [דף כו:]:

משנה ח

רובדין של אבן. בפ"ק דתמיד [שם] [רובדין מאי ניהו] גזרתא דאצטוותא דסלקא לאצדוותא פי’ מעלות היו בחומה מאבני גזית שהיו עולים [על ידם] לאיצטוות רחבות מתוקנות לישן שם:
ומפתחות העזרה בידם. ברשותן כמפרש ואזיל:

משנה ט

ומקום היה שם אמה על אמה וטבלה של שיש. כל הבית היה מרוצף באבני שיש מחוברות בסיד ובנין אבל טבלא זו שהיא אמה על אמה לא היתה מחוברת והיה תחתיה חלל וטבעת היתה בה קבועה מלמעלה להגביה את הטבלה כדי ליטול את המפתח ולמטה כלפי הקרקע היתה שלשלת תלויה בה ובאותה שלשלת הי’ מחבר כל המפתחות:
הגביה הטבלא בטבעת. כלומר עם הטבעת הקבועה בה:
ובן לוי ישן לו מבחוץ. מחוץ לשער הר הבית:
במסיבה. בנין תחת הקרקע:
תחת הבירה. בריש יומא [דף ב.] ופרק טבול יום [דף קד:] רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר מקום בהר הבית ובירה שמו וח"א כל הבית קרוי בירה:
תחת החיל. סמוך לשער הטדי שבצפון ובערוך פי’ יוצא והולך בטדי בהר הבית שנקרא טדי (בערוך איתא שער הצפוני נקרא טדי וכצ"ל):

הדרן עלך בשלשה מקומות

תוכן העניינים

פירוש הראש על מדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה