פירוש הראש על מדות· רבנו אשר ב"ר יחיאל
פרק ב · משנה ה
עזרת נשים היתה אורך קל"ה. מן המזרח למערב:
על רוחב קל"ה. מן הצפון לדרום הוא מונה והולך לפרנס הר הבית ממזרח למערב לכן קרי ליה אורך אע"פ שהאורך והרחב שוה:
ד’ לשכות בד’ מקצעות. מבחוץ כזה (עי’ בתי"ט שמפרש שמבפנים היו) ולא היו מקורות בבית שני:
ואין קטורות אלא שאינן מקורות. שאין דבר מעכב את העשן מלעלות כדרכו:
ששם נזירים מבשלים שלמיהם. דכתיב [יחזקאל מ"ו] ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם:
ומגלחים את שערם. דכתיב [במדבר ו] וגלח הנזיר פתח אהל מועד ואמרי’ בנזיר בפ’ ג’ מינין [מה.] וכי תעלה על דעתך שבפנים הוא מגלח לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני ממ"ה הקב"ה עושים מגלח כשמתבשלים (נ”ל שצ”ל אלא בשלמים הכתוב מדבר מקום שהיה מבשל שם היה מגלח שנאמר כו’) שנאמר בהן ושחטו פתח אהל מועד:
ומשלחין תחת הדוד. יורה שמתבשלין בה השלמים כדכתיב [ויקרא ג] ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:
כהנים בעלי מומין. שאינן ראויין לעבודה בודקין העצים ואמרינן במנחות פרק כל קרבנות [פה:] לא שנו אלא לח אבל יבש גוררו וכשר:
לשכת מצורעים. מפרש בתוספתא למה נקראת כן על שם שמצורעים טובלין שם בשמיני לטהרתן בשבא להכניס ידיו (לפנים למתן) בהונות אע"פ שטבל מבערב:
וחלקה היתה. עזרת נשים בראשונה שלא היה בה שום תקרה:
והקיפוה גזוזטרא. ועשו זיזין בכותל סביב ועשו ע"ג תקרה. ומפרש בפרק בתרא דסוכה [דף נא:] בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ ובאו לידי קלות ראש התקינו שיהא נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה בשמחת בית השואבה:
שעליהן הלוים אומרים בשיר. של שמחת בית השואבה כדמפרש בסוכה [ג"ז שם] אבל שיר הקרבנות היה אצל המזבח בעזרת כהנים:
אלא מוקפות כחצי גורן עגולה. כזו