ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
פסחים · דף כד:
ורע"ק יליף מגע"נ בע"ז דף ס"ו הקשו תוס' הא ר"מ ס"ל שם דנטל"פ אסור בכלי שאב"י ונבלה שא"ר לגר דהתירה תורה היינו בסרוחה מעיקרא קודם שחל איסור נבלה וגע"נ גם את"ל כלי ב"י אסרה תורה גם ב"י א"א דלא פגמה פורתה דאין לחלק בין פגם מרובה למיעוט וע"כ יליף לכל התורה א"כ מאי מתרץ הכא לרבנן דס"ל גע"נ חידוש דגם כלי ב"י אסרה תורה וא"א דלא פגמה פורתה א"כ אדרבה נילוף מגע"נ לכל התורה ולא יהא חידוש ובנבלה לא יהא מותר רק סרוחה מחיים ומהרש"א כאן הקשה דלימא הגמרא דרע"ק ס"ל כר"מ דיליף מכאן לכל התורה דנטל"פ אסור ול"ה חידוש וגם טכ"ע נילף ונ"ל דתוס' הקשו דאיך יליף רע"ק טכ"ע ונזיר די"ל שאני נזיר דיש היתר לאיסורו וא"נ יליף לנזיר צריך משרת לגופו לטכ"ע ותרצו דהתורה אסרה גם כלים דמשתמשין בהן רק יין וע"כ משום נזירים הכי גם בנזיר טכ"ע עכ"ל וקשה דלמא החשש משום יי"נ דאסור לכ"ע אבל בנזיר אין טכ"ע וצ"ל דרוב יין לא מנסכי לע"ז ותורה לא חייש למיעוט אח"כ מצאתי בר"ן על ע"ז בשם ר"ש דמש"ה לא אסרו חכמים סתם יינם מחשש נסך דמיעוטא הוא ומה שתירץ שם בשם רמב"ן דגוים אין מוכרין מה שמנסכין לע"ז ל"ל בכלי מדין דנשלל בע"כ אלא די"ל גם רמב"ן מודה דרק מיעוטא נסך אלא חכז"ל חיישי גם למיעוטא כדמסיק רמב"ן בבכורת דחלב אינו פוטר מדרבנן דחיישי למיעוט חולבת אף שאין יולדת וכיון דמיירי בנזיר ג"כ א"א לומר דאינו חידוש דנילף מכאן דנטל"פ אסור בכל איסור והא דנבלה שא"ר לגר מותרת דוקא בסרוחה מחיים דהא גם נזיר אינו איסור חפצא על היין רק איסור גברא כששותה כדאיתא ריש נזיר גבי יין מצוה דנזורות דמי לשבועה ולא לנדר וכ"כ הר"ן ריש נדרים וא"כ כשנפגם קודם שתייתו כסרוחה מעיקרא היא שו"ר שכ"כ ישועות יעקב בהלכות יי"נ והוכיח כן מרשב"א שבנה"ך סימן צ"ג גבי קדרה שקבלה טעם חטאת ואח"כ בשלו בה שלמים כיון דלכהן נתבשלה דמותר לו חשוב היתרא בלע ומהני הגעלה ומותר אח"כ לזר לאכול השלמים דכשבא הזר לאכול אזי נעשה לו איסור ומקודם נקלש הטעם ע"י הגעלה ואם היה חשוב איסורא בלע היה צריך ליבון עיי"ש וכאן עדיף דגם נגד הנזיר אין איסור חפצא ביין רק איסור גברא שלא ישתה וכששותהו נעשה איסור לו ואזי כבר נפגם גם בדה"ח כ"כ לענין תרומה לזר דחשוב היתרא בלע א"כ לעולם הוי בנזיר חידוש מה שהצריכה תורה להגעיל דנטל"פ בהיתרא בלע ודאי מותר דילפינין מנבלה סרוחה מעיקרא אמנם ר"מ שפיר יליף לכל התורה דס"ל חיישינין למיעוטא מן התורה כמבואר בחידושי ר"ן פ"ק דחולין דהקשה למה לא פריך הש"ס לר"מ איך אכלו בשר תאוה שמא במקום נקב שחט ותירץ די"ל לא דברה תורה אלא נגד היצה"ר דמוטב יאכלו שחוטות ספק נבלה מנבלה ודאי וכ"כ תוס' בחולין פ"ו לחד תירוץ דר"מ חייש למיעוטא אף לקולא אבל לדידן דקי"ל מן התורה ל"ח למיעוטא א"כ כלי יין שצוותה תורה להגעיל ע"כ רק משום נזיר וחידוש הוא ולפ"ז ל"ל לרע"ק דס"ל כר"מ דחייש למיעוט מדאורייתא וכלי יין צריך הגעלה מחשש נסך דא"כ בנזיר מנ"ל דטכ"ע כקושית התוס' ועכצ"ל דל"ח למיעוטא וגעלת כלי יין משום נזיר דהיתרא בלע ואל תשיבני דרע"ק ס"ל בבכורת חלב אינו פוטר וחייש למיעוטא דהא אנן ג"כ ס"ל חלב אינו פוטר ול"ח במקום אחר למיעוטא ועכצ"ל כמ"ש ר"ת התם בבכורות דיש ג"כ חזקה דלא ילדה ועוד רק מדרבנן חייש ואלו ר"מ ס"ל דגם מה"ת חיישינין בתינוקות מטפחין ושם באמת קי"ל כרבנן ועייש"ה:
ולפ"ז י"ל קושית דה"ח בסימן תמ"ב על הרמב"ם דפסק גע"נ רק ב"י אסור א"כ אינו חידוש דכלי ב"י בכל התורה קי"ל דאסור וא"כ אפשר למילף טכ"ע מגע"נ ונוקים משרת להמל"א ולמה פסק דאין המל"א ולפימ"ש י"ל דס"ל כרבנן דרק כלי ב"י אסרה תורה דלא פגמה רק פורתא דבכל איסור אסור ומשום דנאסר מקודם לא נפיק מאיסורו בפגם פורתא והחידוש כאן דעכצ"ל דמיירי גם בכלי יין משום נזיר דהתירא בלע וגם פגם פורתא הל"ל דמותר דנקלש טעם המושבח וכמו שחולק הר"ן לענין בנ"ט דבאיסור בלע אסור ובהיתרא בלע כיון דאיקלש הטעם שוב לא חל האיסור עליו ועיין מרדכי שלהי חולין דר"מ חייש למיעוטא מה"ת:
ולדעת התוס' בפ"ק דחולין דלא חייש רק מדרבנן צ"ל מה דל"ה חידוש לר"מ מה דאסרה תורה כלי יין לנזיר אף דהתירא בלע כיון דגם חרצן דלא ראוי כלל לאכילה אסור לנזיר ה"נ נטל"פ ולפ"ז י"ל קושית הישועות יעקב בהלכות יי"נ למה צריך הגעלה בכלי נזיר כמ"ש תוס' הא יין בלא"ה אסור לו לשתות בתוכו ושאר משקין פוגמין ביין ולפימ"ש א"ש דבנזיר גם פגם אסור דלא עדיף מחרצן:
אמנם אם נימא דרע"ק חייש למיעוטא מדאורייתא כר"מ לדעת הר"ן ומרדכי י"ל בפשיטות קושית התוס' דהנ"ל בנזיר טכ"ע לרע"ק דכונתם דל"ל דרע"ק לא ס"ל טכ"ע דא"כ לוקים קרא לטכ"ע דל"ל דניחא לו יותר לאוקמה לקרא להמל"א דא"כ מאי פריך טכ"ע מנליה לרע"ק אימר לא ס"ל כלל וכן הקשה מהרש"א נימא דרע"ק לא ס"ל טכ"ע והוכרח לומר כדברי התוס' דא"כ לוקים משרת לטכ"ע והנה מדבריהם מבואר אם שרה פתו ביין חשוב ממשו כיון דניכר היין בנפוח הפת דל"ל דרק טעם הוא א"כ מה הקשו תוס' בנזיר וכאן בפסחים המרש"א דאימר רע"ק לא ס"ל טכ"ע דהרי שרה פת ביין טעם לבד הוא ואי לא ס"ל טכ"ע מנ"ל מקרא תרתי טכ"ע והמל"א אימר המל"א לבד בעיניה או טכ"ע בכזית טעם איסור לבד ועכצ"ל דזה הוי ממשו וכ"מ בדה"ח והנה ל"ל דרע"ק ס"ל דאין טכ"ע דהרי ר"י ס"ל כרע"ק דאליביה אמר המל"א ממשרת בנזיר ור"י ס"ל בע"ז דף ס"ו טעמו וממשו בכזית כא"פ לוקין טעמו. ולא ממשו אין לוקין ופרשו תוס' שם דר"י ס"ל טכ"ע ומיירי במין בא"מ וטעמו וממשו היינו טעם לבד ומחמת שיש כזית בכא"פ קרי לו ממשו וטכ"ע אסור מה"ת אלא דאין לוקין עיי"ש ובחולין דף צ"ט וברא"ש שם כל מר כדאית לו עכ"פ הוכיחו מממריה דר"י הללו דס"ל טכ"ע דאורייתא וא"כ אי לרע"ק דמפיק משרת המל"א לא ס"ל טכ"ע תקשי על ר"י דס"ל כרע"ק משרת להמל"א וס"ל טכ"ע מה"ת ועכצ"ל לר"י גם רע"ק ס"ל טכ"ע וע"כ מוכח לה מגע"נ ולק"מ קושית התוס' בנזיר מנ"ל דנאמר דלא ס"ל בנזיר כלל טכ"ע רק בשאר איסורין דנילף מהגעלת כלי מדין: