אור ברסלב
ערך שי שס סנהדרין › דף כט:

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

סנהדרין · דף כט:

דף כט.

מילי דכדי ל"ד אנשי מהר"פ כתב בהכמין עדים ולא ראתה אותם ואמרה להד"ם הרי לא כיונה לשחוק ותו א"י לומר להשטות נתכונתי והקשה חמ"ח סימן מ"ב הא הכא אמרינן דלא הוחזק כפרן דמילי דכדי לא דכירי עיי"ש ולק"מ דאם כונתה לשחוק צריכה להחזיר כסף הקידושין ורמאי עלה למדכר ואף אם אח"כ החזירה הכסף הוי כאומר לא לויתי ועדים מעידין שלוה דתו אינו נאמן לומר פרעתי דה"ל למדכר:

גמרא האי דהוי קרי לו קב רשו אמר מאן מסיק בי אלא פלניא אתי תבעו לדינא אר"נ אדם עושה שלא להשביע א"ע ברמב"ם פ"ו מטוען ה"ז סיים בד"ז ואמרו חכמים ישבע היסת ויפטר ובהשגות כתב אין זה לפי הגמרא ופירש הלח"ם דלרמב"ם ס"ל דאין טוענין לו שלא להשביע לכן צריך לישבע ובגמרא משמע דר"ן טען לו ותמה עליו הש"ך דהרי השבועה שאינו חייב כשאר כופר בכל ונדחק בכונת ההשגת הראב"ד עיי"ש בסימן פ"א ס"ק נ"א ונ"ל די"ל מדלא הזכיר ר"נ שישבע היסת משמע שלא חייבו ורמב"ם כתב דאמרו חכמים וזה לא נזכר כלל בגמרא לכן ס"ל לראב"ד כיון דהיסת שתיקן ר"נ משום חזקה דאא"ת אא"כ י"ל עליו כמבואר ר"פ שה"ד וא"כ י"ל דזה דוקא אם בא ותובעו מעצמו חזקה לא חציף לתבוע מה שאין לו עליו אבל כאן דתובע אחר שהודה הנתבע לפני עדים זה הרהיבו לתבוע דכסבור ודאי בחנם לא הודה ומה שטוען התובע ברי שהלוה לו מערים ואינו העזה מאחר דעדים מסייעים לו שזה הודה ורגל"ד דחייב לו וכעין זה מצאתי בפנ"י פ"ק דכתובות די"ב על תוס' ד"ה ר"ה ור"י דל"ש חזקה אא"ת אא"כ יל"ע רק אם הספק מחמת טענותיהם לבד אבל אם בלא"ה נולד ספק בלא טענותיהם אמרינן דגם לתובע אינו ברי רק מערים וטוען ברי עיי"ש וה"נ בלבא טענת תובע נולד ספק מחמת שהודה הנתבע לפני עדים ותובע לא גמיר דינא דכונתו שלא להשביע דהרי טוען הודית בפני עדים:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה