ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
סנהדרין · דף כט.
אשכחן אויב אוהב מנ"ל סברא הוא שונא מ"ט משום דמרחקא דעתא אוהב מקרבא דעתא קשה דבעל סברא זאת ר' יהודא והוא לא דריש טעמא דקרא בב"מ דף קט"ו ולפמ"ש לעיל דף פ"ז דלחומרא גם ר"י דריש א"ש דה"נ הוי חומרא לפוסלו מלהעיד לאוהבו ואם בא להעיד למיתה וכדומה י"ל כיון דכתיב והצילו העדה י"ל טעמא דקרא ולפסלו לעדות כמ"ש לעיל שם אלא דלכאורה צ"ע על הגמרא דהא קרא מיירי דמעיד לחובתו שהרג נפש ח"כ תינח שונא אבל אוהב הסברא להיפך דיעיד לחובתו ונ"ל דעכ"פ לא כשר לדיינו דיטה לזכותו והוקש עדות לדין לר"י וכעין מ"ש הנמ"י דילפינן שלא יהיו הדיינים קרובים זל"ז מן העדים דאמרה תורה הרוג ע"פ דיינים והרוג על פי עדים מה עדים לא יהיו קרובים כן דיינים אלא דהכא י"ל עוד דב"מ עכ"פ כשמעיד לזכותו פסול לר"י וד"נ הוקש לד"מ ממשפט אחד וכן אם יעיד לחובה ויכחיש לאחד בחקירות יובטל כל העדות וכן אם יש עדים שהרג במזיד והתראה והוא מעיד דבשוגג הרג ואף אם עדיין אין לפנינו עדים שמא יבואו אח"כ לכן פסול דנחשד לשקר לזכותו ואולי י"ל היכא דליכא שום חשש מעיד לטובתו גם לר"י כשר אוהב כיון דיליף רק מסברא ואין סברא לחשדו רק כשמעיד אוהב לטובתו וכן להיפך בשונא לא נחשד רק כשיעיד לחובתו ומ"מ ליכא להקשות הא לקולא לא דרשינן טעמא דקרא דבד"נ שאני שנאמר והצילו העדה והוי בד"נ לקולא כמו בממון לחומרא דכיון דאין סברא לפסול לשונא במעיד לטובתו י"ל והצילו העדה ולהסביר טעמא דקרא ואל תתמה איך נאמן למחצה דה"נ מצינו בנוגע ובע"ד דפסולי דנחשדו לשקר בשביל הנאתן וכשרים לחובתן: