אור ברסלב
ערך שי שס גיטין › דף צ:

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

גיטין · דף צ:

דף פט.

כי שנא שלח ר"י אמר אם שנאתה שלח ר' יוחנן אמר שנאני המשלח ול"פ הא בזיוג ראשון הא בזיוג שני דאר"א כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות שנאמר וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח ד' בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם הפסוקים הללו אין מובנים ואפרש מעט מ"ש מזבח מוריד עליו דמעות עיין בזהר פ' משפטים דף ק"ב וק"ג ותבין מה ענין מזבח לזה:

ומה שאמר מאין עוד פנות אל המנחה דוקא דמבואר בשילהי מנחות נאמר ריח ניחוח בעולת בהמה ונאמר ריח ניחוח במנחה מכאן אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ובהקדמה לפע"ח דרוש ב' כתב כל בחינת מצות מעשיות וברכותיהן כולן הן בחיצוניות העולמת וכל מצות שהם בדיבור לבדו הכל הוא בפנימות וכל מעשה וברכותיו הכל הוא בחיצוניות אור פנימי נגד המעשה ואור מקיף נגד הברכה כמו ג"ס דשבת ואכילת מצה ופסח וקידוש על היין וציצית ותפילין וסוכה ולולב אמנם כ"ד התלוי בפה כמו התפלה ועסק התורה הכל תלוי בפנימיות אמנם הכונה המחשבה שבה היא הנשמה בין לחיצוניות כמו כונה לעשיית המצוה ונשמה לפנימיות כמו כונת התפלה כי חיצוניות ופנימיות הכל הוא בבחינת הכלים וכיוצא בזה בנשמות יש חיצוניות ופנימיות שהוא נשמת החיצוניות לכלים החיצוניות ונשמות פנימים לכלים פנימים את"ד והנה מצד המעשה חשוב יותר עולת בהמה ממנחה אמנם מצד הרצון והכונה שוין כי העני נותן מנחה בכונה רצויה כעשיר המקריב בהמה ולהיות כי הכל תלוי בחיות הדבר ונשמתו ע"כ נאמר ריח ניחוח במנחה כמו בעולת בהמה ולכן כתיב נפש במנחה כמו שהקשה ר' יצחק בפי"ב דמנחות מה נשתנה מנחה שנאמר בה נפש אמר הקב"ה מי דרכו להביא מנחה עני מעלה אני עליו כאלו הקריב נפשו לפני והיינו כי מצד הכונה והרצון היא הנשמה והנה הללו שגרשו נשותיהן מחמת שלא היו יפ"ת כהנכריות כמו שפרש"י במלאכי שם מצד הגוף הנאות חשובות יותר אבל מצד הנשמה אין ערך לנכריות נגד בת ישראל שיש לה חלק אלוק ממעל ונפש משרש הקדושה וע"כ אמר מדה כנגד מדה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם דכל חשיבות המנחה מצד הרצון שהוא הנשמה ולא מצד כלי המעשה והם הפכו לעשות עיקר מהכלי שהוא הגוף:

והנה מבואר בזהר שם כי בשעת זיוג שביק באשתו רוחא והיא שרש להתולדת וזהו ולא אחד עשה ושאר רוח לו שעשה אחדות עמה ושביק בה רוח השייך לו וסיים ומה האחד מבקש זרע אלקים כי מזיוג זה נמשך התולדת ולכן סיים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעורך אל יבגוד היינו כיון דשביק בה רוחא דליה צריך להשמר שאל יבגוד אחר ברוח דליה כשיגרשנה ותנשא לאחר:

ויש להמתיק עוד דמבואר בזהר שם דף ק"ב ע"ב דבעוה"ב מתלבש ההיא רוחא דליה דשביק בה ברוחא דילה וזכאת ביה לגבי בעלה ונהרן תרוייהו כדקא יאות בחיבורא חדא וז"ש ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעורך אל יבגוד שלא יתלבש אחר בה רק תהא לבוש לרוח שלך ויבגוד לשון בגד וסיים עוד כי שנא שלח שנאוי המשלח כמו שדרשו כאן אמר ד' אלקי ישראל מחמס שאינו חשוב בעיניו בת ישראל שיש לה חלק אלוק ממעל ונושא נכריות ואמר עוד וכסה חמס לבושו כי האשה לבישו דרוח דליה מתלבש ברוח דילה ואמר עוד אמר ד' צבאות על מה שנשאו נכריות ומנעו תשמיש מבת ישראל ומבואר שם בזהר דף צ"ז ע"ב ענתה בגימטריא ד' צבאות ולפיכך אמר כאן ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו לנכח ולעיל אמר ולא יבגוד:

א"י מה שאמר ולא אחד עשה וכו' דאיך יתכן לרדוף כ"כ אחר תאוות גשמיות לגרש אשתו מפני שמצא נאה המינה דהא הזיוג אין תכליתו התאוה הגשמיות אלא דרכו בקודש וז"ש ולא אחד עשה דכונת אחד מורה על יחוד שלמעלה ושאר רוח לו היינו שארית רוח דשביק בה ומה האחד מבקש זרע אלקים נשמות קדושות והשם יכפר:

נדרים דף פ"א מפני מה אין מצוין ת"ח יוצאים מבניהם ת"ח רבינא אמר שאין מברכין בתורה תחלה וכו' ויאמר ד' על עזבם את תורתי ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה היינו לא שמעו היינו לא הלכו בה אר"י א"ר שלא ברכו בתורה תחלה דהברכה היא אור מקיף לפנימיות כדאיתא בכונות והמקיף דוחה החיצונים ואם היו שומעין בקולי אין חשש מחיצונים כי אחיזתם במצות שאדם עושה מחמת דהעושה אינו נקי מעברות ויתכן צורך הברכה לפני כל מצוה לשמרה מהחיצונים והאוצר ממון רב ואינו גונזה בחומת דלתים ובריח יבוזו זרים יגיעו ולא כשאר לבניו וז"ש בישעי' כ"ט רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושי מפיך וזרעך היינו רוחי אשר עליך המקיף מלמעלה אזי לא ימושי ובש"ב כ"ג נאם הגבר הוקם על ובמדרש רבה פ' קרח הוקם על מאה ברכות היינו דהברכות מקיפין למעלה לכן הוקם נאם ולא נפל לחיצונים ועזיבה היא הפקר בלא שמירה כדאיתא בפ"א דפאה והיינו על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא לחיצונים עזבו בלא שמירה ואיתא בשומר אמונים דכל אור מקיף היא בסוד נקבה תסובב גבר עיי"ש והיינו ולא הלכו בה ושמור בנוקבא ובזה י"ל מה דדחז"ל בפרק הרואה דף נ"ז תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה דאם היו שומעין כה"ת מפי הגבורה לא היתה נשתכחת אבל כיון שצוה לנו משה צריך שמירה ע"י אור מקיף ואיתא בכונת קידושין דע"י טבעת קידושין נותן לה אור מקיף וזהו א"ת מורשה ירושה שאין לה הפסק אלא מאורסה אם קידשה באור מקיף אזי מורשה לבניהם והיינו על עזבם את תורתי ולא שמעו בקולי היו צריכים שמירה לברך בתורה תחלה דאם היו שומעין בקולי לא היה שכחה:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה