ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
גיטין · דף כז.
תוס' ד"ה הא אמר תנו נותנין בנ"י הקשה על קושית התוס' אפילו לראיה א"א להחזיר אי ניחוש לשני יוב"ש אפילו לא נמלך וודאי גרשה כבר דשמא בגט אחר הנכתב בתשרי גרשה וניתן ביומו וליכא קלא ולא ידעו לקוחות מנפילה לומר אייתי ראיה ע"ש ולפע"ד י"ל דלא פריך בב"מ שם דניחוש דנכתב בניסן ולא נתן עד תשרי ועושין קנוניא רק מחמת ריעותא דנפל מדלא נזהר לשמרו ש"מ דיש בו ריעותא אבל הכא דע"כ תאמר שבטו שלהם נמסר ביום שנכתב ומ"מ נאבד ממנה א"כ למה ניחוש עתה לקנוניא ודעת כ"פ דל"ח לקנוניא כשליכא ריעותא ואף לפוסקים דחיישו בכ"מ לקנוניא מ"מ מאי רומיא דמשניות אהדדי דבמתניתין חייש לשני יוב"ש בלא שום קנוניא אבל שם ליכא חשש רק אם נחוש לקנוניא במקום דליכא הוכחה מדלא נזהר לשמרו וזה אינו מוכרח ממתניתין ועיין בחו"מ סימן ס"ה ס"ג שתי דיעות דאם נפקד שטר אם יחזירו יורשי נפקד השטר למלוה בשניהם מודים די"א דלא חיישינן לקנוניא כיון דלא אתרע בנפילה ובכנה"ג שם כתב בשם מחברים רבים דגם הי"א חיישי לקנוניא רק משום דס"ל דזה שנמצא ביד אחר וא"י מה טיבו הוא ריעותא והובא בשע"מ שם סק"ג ופנ"י גופא בטור חו"מ סימן מ"א כתב נמי היכא דלא אתרע בנפילה ל"ח לקנוניא והובא בשע"מ סי' מ"א סק"ד ומ"ש הפנ"י דכן מצא בת"י בב"מ נראה כונתו לגליון התוס' והרואה יראה דלא קרב זא"ז: