ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
גיטין · דף טו.
תוס' ד"ה המביא בפ"נ ותימא למ"ד שאין מצויין לקיימו כיון דתני בפ"נ כולו כ"ש בפנ"ח חצי' וכתב הפנ"י פירש משום דכולה מתניתין בדרך ל"ז א"ז קתני א"כ אמאי קתני הכא להיפך ומשמע מדברי התוס' דלמ"ד לפי שא"ב לשמה א"ש דכולה מתניתין הוי' ל"ז א"ז ויל"ד לפמ"ש התוס' ג' ב' בד"ה דתנן דלר"מ לא מפסל כשאמר בפנ"ח לחוד וא"כ ע"כ מתניתין דהכא כר"א דכתיבה עיקר והא דפוסל בחתימה שלא לשמה הוא מדרבנן דהוי כמזויף מתוכו וא"כ היכא מתוקמא רישא דמתניתין בל"ז אף זו כיון דתני בפנ"כ לחוד פסול אף דעיקר הכתיבה ונעשה בכשרות כ"ש בפנ"ח לחוד לא סגי א"ד והנה י"ל דהיא הנותנת דכתיבה מה"ת בעי לשמה זהירי בה יותר גם בני ח"ל ובין אם נאמר אין בקיאין כפשוטו דאינם יודעים דצריך לשמה או כתוס' בפ"ק ב' ע"ב דאין חוששין לדרשה דלה לשמה מ"מ כ"ז יש לחוש יותר בחתימה דהיא רק גזרה דרבנן או דלא ידעי או דאינם חוששים לכתיבה לשמה ממלא בחתימה לא מצרכי לשמה אבל להיפך אף דבחתימה לא מצרכי לשמה אפשר בכתיבה שהוא מה"ת יודעים וחוששים ועיין הה"מ פ"א מהלכות אישות ה"ד דאיסורא דרבנן כולהו אינשי לא זהירי ביה ואף די"ל הה"מ נמי לא קאמר רק בזנות דמיירי ביה וכדאמרינן בר"פ אין דורשין בעריות דנפיש יצריה בעריות ומיושב בזה קושית המל"מ בפ"ד מהלכות מלוה ה"י מ"מ הא אמרינן בכ"ד עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ופרש"י בפרק החולץ ל"ו ב' משום דמעוברת חברו דרבנן הוא וקא מזלזלי בה ואף דהתם נמי עריות מ"מ הא גם בשאר דברים אמרינן הכי בעירובין פ' חלון דף ע"ז א' ודף פ"ה ב':
עוי"ל לפמ"ש במשמרת הבית והובא ג"כ בישיע"ק א"ע סימן קמ"ב דהא דקי"ל מצויין אצל שחיטה מומחין ותלינן דמומחה שחטה דהקשו דנימא סמוך מיעוטא לחזקה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ותירץ הרשב"א דהא דאמרינן סמוך ה"ד אם הרוב אינו מסלק החזקה משא"כ בשחיטה דמתעסקין לסתור החזקה ורוב המתעסקין מומחין ויכולים לסתור החזקה לא אמרינן סמיך ולפ"ז י"ל דאם לא אמר בפנ"כ יש להכשיר בדיעבד ולסמוך ארוב המתעסקין בגיטין גמירי אמנם בחתימה לר"א דאין ע"ח עושין הכריתות ובלאו ע"ח כלל הגט כורת ומסלק החזקה רק חותמין משום תקנה לראיה שנמסר לה מהבעל והן רק כעדים עומדין ורואין ששחט השוחט הכי נאמר שהעדים מתעסקים ועוקרים החזקה הא רק השוחט מסלק החזקה והעדים רק גילוי מלתא ה"נ ע"ח אינם מסלקים כלל החזקה במעשיהן רק הם לראיה על הכומ"ס כשימותו ע"מ נמצא כשחותמין לשמה אינם העוקרים החזקה רק כשחותמין שלא לשמה או שאר פסול מקלקלים הכתיבה משום גזרת חכמים דמזויף מתוכו ושפיר יש לחוש למיעוטא דחתמו שלא לשמה וסמוך מיעוטא לחזקת א"א דל"ל בהו דרוב עדים הבקיאים מסלקים החזקה דהם אינם מסלקין במעשיהן החזקה כלל ואינם מתעסקין כלל לעקור החזקה ושפיר הוי רבותא לפסול דיעבד כשלא אמר בפנ"כ יותר מאם לא אמר בפנ"ח והוי לא זו אף זו: