ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
ביצה · דף י.
גמרא אר"י מוחלפת השיטה הרי"ף השמיט מימרא דר"י עיין רז"ה ומלחמות י"ל דלא ס"ל כרש"י דיש איסור בחזרת תרסין גם מצד טרחא רק חד חשש דגזרו ציר באמצע אטו מהצד כדלקמן דף י"ב וא"כ י"ל דל"ק משוחט חיה ועוף דיש תרי חששי חופר גומא ומוקצה לב"ה דד"נ ל"ח הכנה כיון דאסור משום חופר גומא וכמש"ל אך ר"י דס"ל בשלהי שבת כר"ש במוקצה מחמת איסור ופריך הש"ס שם עליו מדתנן לענין יו"ט אין מבקעין עצים מן הקורה שנשברה מוכח דר"י ס"ל לגמרי כר"ש גם ביו"ט א"כ ה"נ דהכינו בד"נ אינו דומה לשאר עפר ואבנים דמודה ר"ש דהן מוקצה דשאני זה שהכינו ודעתו עליו רק מחמת איסור דחופר גומא אתקצאי ולא ס"ל לר"י כרבי יהודא ע"כ גם בד"נ ליתא רק חד איסור והרי"ף פוסק בשלהי מכילתין כר"נ בר"פ דביו"ט קי"ל כרבי יהודא ובשבת כר"ש א"כ ביו"ט יש תרי איסורי ואין למתיר משום שי"ט כמ"ש הרא"ש לעיל דף חית ולפ"ז י"ל דר"י לשיטתו דאמר מוחלפת השיטה כי מסיק בשלהי שבת דר"י סתמא אחריתא אשכח בש"א מגביהין מעל השלחן עצמות וקליפין ובס"א מסלק הטבלא ואר"נ אנו אין לכו אלא ב"ה כר"ש וכן הוא בריש פרקין ופרש"י אין לכו כשיטת משנה זו דמוחלפת שיטתה דכך שמעתי מרבותי דב"ה כר"ש ע"כ אר"י גם כאן מוחלפת דתליא בחילוף השיטה דהמשנה דמסלק הטבלא אלא לדידן דקי"ל לחלק בין יו"ט לשבת כר"נ א"צ להחליף משנה זאת ומכאן סעד דקי"ל כר"נ דביו"ט סתם לן תנא כר"י שלא נצטרך להחליף דב"ה לב"ש בשוחט חיה ועוף או בתרסין וערא"ש שלהי מכלתין:
גמרא וכ"ת ב"ה ל"ל ברירה והתנן המת בבית ולו פתחים הרבה פירש רש"י משום דסוף הטומאה לצאת דרך שם הנה לפ"ז אם נשאר המת בבית אין כולם טמאים ובתוס' כתבו דמשכחת כולם טמאים כשנשאר בבית וצ"ל דס"ל כמ"ש רמב"ם בפיה"מ פ"ז דאהלות מ"ג דכולם טמאים דהוה קבר סתום דמטמא כל סביביו ואם נפתח פתח אחד יצא מדין קבר סתום ומציל על כולם וצ"ל דמיירי דכל הפתחים נעולים דלא כפרש"י או כולם פתוחים אך הר"ש שם כתב דל"ה קבר סתום רק אם פרץ פצימיו דביטל הפתחים אבל נעולים לבד עתידים להפתח וכן הוא תוספתא הובא בגמרא ב"ב דף י"ב ושם מבואר דקבר סתום ה"ד בפרץ פצימין דהיינו שנטל המשקוף והמזוזות וסתמו בבנין וכן מורין דברי רש"י בכאן והנה לפמ"ש הרמב"ן בחידושיו גיטין פרק כה"ג לחלק בין מתנה בין שני דברים כגון אם יבא חכם למזרח עירובי למזרח ואם למערב עירובי למערב דאזי אין ברירה משא"כ אם יבא יהא עירוב וא"ל לא יהא עירוב וכדומה על ד"א הן א"ל אינו ענין לברירה עיי"ש ולפ"ז ל"ל דהכא משום קבר סתום כולם טמאים דא"כ מה פריך לב"ה הא כיון דנפתח אחד מהם הוברר למפרע דלא הוה קבר סתום דיהא איזה שיהיה עכ"פ אינו קבר סתום וטומאת פתח פתוח משום סופו לצאת דרך שם טומאה אחרת הוא ל"מ לרש"י דמשום דס"ט לצאת הוא רק מדרבנן וגם לתוס' מ"מ משום ס"ט לצאת כ"פ ס"ל דאין כהנים נזהרים עיין טוש"ע יו"ד סימן שע"א ובמכאן אני נוטל צ"ל ברירה בין היונים איזה יטול שלא יהא מוקצה ועכצ"ל דקושית הגמרא דהל"ל א"ב וטמאים משום ס"ט לצאת דרך שם וק"ל לפמ"ש תוס' בר"פ כל הגט דאם עומד להתברר י"ב א"כ מאי קשיא דב"ה אדב"ה הא במת בבית י"ל דעומד להתברר איזה פתח יפתח וס"ט לצאת בו מה תאמר אולי לא יוציאו משם או עשה פתח חדש כמ"ש תוס' ול"ה עומד להתברר בין שני הדברים דהיינו בין הפתחים הללו וכמ"ש התוס' שם בכותב גט לאיזה שתצא בפתח תחלה דל"ה עומד להתברר שמא ל"ת אפילו אחת הכא ל"ל כן דא"כ ל"ה ס"ט לצאת וודאי טהור ועכצ"ל דס"ט לצאת ולא ישאר בבית וודאי יצא דרך חד מפתחים אלו ג"כ עומד להתברר וממ"נ משא"כ במתניתין עכצ"ל מבורר איזה יקח שיהא מוכן וזה אפשר לא יקח כלל ולא יתברר וע"כ ס"ל לב"ה א"ב וביש"ש ב"ק החליט לאמת החילוק בין עומד להתברר א"ל במתנה בין שני דברים וגם כשנאמר דגם בלא נפרצו פצימיו הוה קבר סתום מ"מ הכא ל"ל וכמ"ש דלענין קבר סתום ע"כ מבורר רק לענין סט"ל ולענין זה ממ"נ יש לטהר אי עומד להתברר וגם אי תוס' ורש"י לא ס"ל כרמב"ן הנ"ל מ"מ קשה דע"כ גם לתוס' לענין קבר סתום עומד להתברר א"כ עכצ"ל דלזה י"ב וממילא לענין סט"ל י"ל ממ"נ דעומד להתברר באיזה פתח ואם לא יוציאו אין סט"ל ולא התחיל עליו טומאה זאת כלל וכ"ש להר"ש דאינו קבר סתום וכן לרש"י בפתוחים וע"ק לפמ"ש השאג"א דל"ש ברירה רק בקו"ע לא בשוא"ת א"כ ה"נ לענין סט"ל אם ישאר בבית לא הוה סט"ל ואצ"ל הוברר למפרע שיצא דרך אותו פתח רק הוברר דדרך פתחים אלו לא יצא ולו יהא שאינו מבורר למפרע שיצא דרך פתח זה שנפתח מ"מ מבורר שדרך פתחים הללו לא יצא וגם אי היה נשאר בבית טהורים דלא ה"ל עכ"פ סט"ל דרך שם וצע"ג: