ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף פח.
גמרא ולוקח מדאורייתא מי מיחייב תמוה לי דנטר עד השתא והפסיק באמצע הענין ולעיל הל"ל כן על הברייתא ועוד תמהו הראשונים על ר"ח חמאה דמותיב לר"י ור"י דאיירי בדאורייתא איך אפשר שטעה בהא דלוקח מדאורייתא חייב ונ"ל דהנה שיטת רמב"ם ור"ת ורמב"ן דבמרחן הלוקח חייב מד"ת רק כשנגמר מלאכתו ביד מוכר ע"ד למכור דבעונת המעשר נפטרו שוב לא יתחייבו ביד לוקח ומבואר בתוס' דפועל זוכה רק בשעה שאוכל ואז כבר נגמר מלאכתו והוי הלקיחה אחר גמר מלאכה ולפ"ז עכצ"ל דגם לאוקימתא דר"פ בתאנה העומדת בגינה ונופה נוטה לחצר דבע"ה עינו בתאנתו ול"ה גמר מלאכה ולוקח עיניו במקחו והוי גמר מלאכה בשתיים היינו ע"כ דחשוב נגמר המלאכה קודם הלקיחה דאל"כ לא פריך מידי ולוקח מדאורייתא מי מיחייב לר"ת ועכצ"ל דה"ט דהלוקח דעיניו במקחו על שתיים שליקט מיד חשוב אצלו כגמר מלאכתו קודם שלקחן והלקיחה בשעת אכילה דומיא דפועל ובתר לוקח אזלינן וזה מוכרח ולפ"ז א"ש הן לפרש"י הקושיא של ר"ח חוזאה דס"ד דמיירי שלא נגמר מלאכתו ומקח מחשב לו גמר מלאכה א"כ לא נגמר מלאכתו למעשר קודם שלקחן ועם הלקיחה ביד לוקח נגמר מלאכתו ותבואת זרעך הוא לרמב"ם ור"ת דקודם שלקחן לא נגמר מלאכתן שפיר חייב מד"ת ופריך שפיר על ר' ינאי ור"י והן לשיטת התוס' דקס"ד דמקח מחשב לו דלא בעי ראיית החצר א"כ כל טעם ר"ת ואינך מבואר באס"ז דכשמרחן לוקח חייב משום דל"ה עונתן למעשר ולא הוי בר מעשר כשמכרן רק ביד לוקח נתחייבו א"כ אף שנגמר מלאכתן לס"ד דבעי חצר ולוקח א"צ חצר א"כ קודם הלקיחה ל"ה בר מעשר דלא ראה פני חצר רק ע"י הלקיחה נתחייב במעשר דהוי כעכשיו ליקח הכניסו לחצר א"כ חייב הלוקח לעשר מדאורייתא ולא דר"פ דחה זה דל"ש בין לוקח למוכר הן לענין חצר הן לענין גמר מלאכה רק מיירי בתאנה העומדת ולוקה עיניו במקחו ובזה הוי גמר מלאכתו מצד הלוקח גם קודם הלקיחה משעה שלקטן והלקיחה רק בשעה שאוכל ועליו פריך שפיר ולוקח מדאורייתא מי מיחייב דבכה"ג איני תבואת זרעך כיון שנגמר מלאכתן קודם שלקחן: