ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף לז:
גמרא אמר מר מניח גזלה ביניהם ומסתלק והא"ר אב"ז א"ר כל ספק הניח לא יטול ואם נטל לא יחזיר הקשה מהרש"א לותיב ממתניתין דקתני יהא מונח עד שי"א. ונ"ל דבריש מכלתין הקשו תוס' נימא כל דאלים גבר ותרצו דכל דבר שמוחזקין בו ל"א כד"ג ומנה שלישי הוי כמוחזקין שניהם דהוא נפקד מכח שניהם לכן מהמשנה י"ל שאני גזל דאינו ברשות בעלים דגזל ולא נתייאש שניהם אין יכולים להקדישו לכן מניח גזלה ביניהם ומסתלק וכל דא"ג משא"כ פקדון לכן פריך מספק הנוח דג"כ בא לידו באיסור שלא ברצון בעלים ומ"מ אסור להוציא מת"י:
וממאי דמתניתין רע"ק במלחמות ד' הוכיח דמתניתין אתי דלא כת"ק אליבא דרע"ק ביבמות דף קי"ח דס"ל גם בלקח פליג רע"ק דבמתניתין תנן בשנים שהפקידו דמנה שלישי יהא מונח ולרע"ק חייב ליתן לכ"א אף דל"ה ליה למידק דליכא למקנסיה כמי בלקח דל"ה ליה למידק דאל"כ מאי פריך אביי מדאמר רע"ק לישני שאני גזל דקנסוה ועכצ"ל דסמך אונה דמיחייב רע"ק בלקח דל"ה ליה למידק דליכא למקנסיה ממלא מוכח דמתניתין דלא כת"ק אליבא דרע"ק עכ"ל ולא הבנתי דא"כ מאי קאמר דע"כ מתניתין רע"ק מדקתני הא מתניתין לא אתיא כת"ק אליבא דרע"ק א"כ י"ל שפיר לת"ק דלא ס"ל טעם דקנסא דס"ל מדינא מחייב רע"ק וי"ל דוקא בברי ושמא אבל מתניתין דמחייב גם בשמא ושמא משום דאתיא כרשב"א ע"כ מדמחייב גם בפקדון שיהא מונח ובגזל הטעם משום קנס לכן יתן לכל חד מנה גם בשמא ושמא ומנ"ל דגם לת"ק אליבא דרע"ק דלא ס"ל טעמא דקנס שיחייב גם בשמא ושמא מדינא דתקשי אליבא דת"ק דר' עקיבא אדרע"ק והסברא נותנת דלת"ק דמדינא מחייב רע"ק ה"ד בבו"ש ומתניתן דמחייב בשמא ושמא ע"כ משום דאתיא כרשב"א אליבא דרע"ק דרק משום קנס מחייב ומה פריך אביי לכן נ"ל דודאי אזלא הקושיא אליבא דת"ק ומ"מ גם מתניתין ס"ל לאביי דאתיא כת"ק אליבא דרע"ק דמחייב גם בלקח ולק"מ בפקדון בכ"א דמנה שלישי יהא מונח דה"ט כיון דלא פשע ה"ל כנאנס מחמת הרמאי שמעכב עליו להחזיר המנה לבעליו אלא כש"ה למידק הוי תחלתו בפשיעה אבל בלקח חייב דמים ולוה חייב באונסין ואתיא שפיר כת"ק דמחייב גם בלקח ואביי ס"ד שאין לחלק בין גזל ללקח כמ"ש מהרש"א ובזה מיושב נמי סתירת המחבר בש"ע דלענין מקח סתם בסימן רכ"ב דחייב לצי"ש ובפקדון בכ"א בסימן שין הביא מחלוקת ולפ"ז מתורץ קושית התוס' ד"ה ומי דליפרך מרע"ק גופא דס"ל גבי מקח אף דלא עביד איסור משלם לכל אחד ולפמ"ש לק"מ דבמקח חייב באונסין אבל רועה רק ש"ש ופריך מרבא דס"ל דשני כריכות ה"ל למידק ופושע ובזה א"ש טעמא דה"ל למידק אח"כ מצאתי בתומים סי' ע"ו תירץ קושית התוס' כן ועוי"ל סתירת הש"ע דבכרך אחד שאני דמפסיד אפסיד אנפשו דלא דק וי"ל ג"כ לפ"ז דמתניתין אתיא כת"ק ואליבא דרע"ק ושאני פקדון בכ"א דכל חד הימניה לחברו משא"כ מקח: