ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף לו:
גמרא דיקא נמי פרש"י דגדולים פטורים דוקא בניו נקט ולא אחרים ובתוס' וא"ת תקשה לרב וי"ל דבניו דנקט לרבותא ותירוצם דחוק דממ"נ אם לרב י"ל כן גם לר"י אין כאן דיקא נמי ונ"ל דבמפקיד לאחר ואין לו לשלם נחלקו הפוסקים לרב או לר"י ברגיל להפקיד אצלו ודעת רמב"ם דראשון פטור דהשני בע"ד דבעלים ורשב"א ונמ"י כתבו דגם לרב ואין רגיל להפקיד אצלו ג"כ הדין כן ורמב"ם אין הכרח על זה ולפמ"ש לעיל דספק הוא אם קפיד לכן ס"ל לרב דפטור דהוי א"י אם נתחייבתי לפ"ד רמב"ן ונמ"י ר"פ הגוזל בתרא דכל ספק פשיעה הוי א"י אם נתחייבתי דכשפשע תחלת חיובו והנה אם הוה ודאי קפידא א"י לומר אשלימת לך גברא בחריקאי ולפ"ז נהי לענין ספק גזלן או פושע הוי ספק אם נתחייב אבל כשנאבדה באופן דודאי היה חייב לולא נסתלק מלהיות שומר רק באת לפוטרו דבמסירתו לשני נסתלק כאלו החזיר לבעלים על זה י"ל שמא אין רצון הבעלים בזה ולא נסתלק והחזיר כלל ועדיין שומר הוא והוי א"י אם החזרתי ומודה רב דחייב אם אין לשומר שני גם להסמ"ע בסימן ע"ב וסימן רצ"א דמסר לאשתו ובניו ואין להם לשלם פטור משום דידע המפקיד דימסר לידם וע"ד כן הפקיד אצלו משא"כ באחר אף דרגיל להפקיד אצלו דמ"מ לא ע"ד כן הפקיד אצל הראשון עיי"ש מכ"ש בשומר שמסר לשומר שאינו רגיל להפקיד אצלו לרב דפטור די"ל באין לשני לשלם מודה רב דראשון חייב א"כ גם לרב נ"מ בין אשתו ובניו לאחר ולפ"ז לק"מ דקתני קטנים לדייק הא גדולים דומיא דקטנים הסמוכים על שלחנו שא"י לישבע ואין להם לשלם דפטור דע"ד כן הפקיד אצלו אבל גדולים אחרים דומיא דקטנים שאין להו לפרוע ודאי חייב ועיין באס"ז בשם רשב"א דיש לדייק גדולים דומיא דקטנים שאין להם עיי"ש לכן ל"ק ליתני קטנים סתמא דנדייקא הא גדולים אחרים דומיא דקטנים שאין להם לשלם פטור משום שמסר לבן דעת וזה אינו אבל עכ"פ מוכח דדוקא בניו גדולים פטור ולא אחרים לרב אם אין להם לשלם ולר"י בכל ענין והיינו דאמר דיקא נמי דשאני בניו מאחרים דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו מפקיד וזה ודאי מוכח בין לרב בין לר"י אבל אינו מוכח כלל דגדולים אחרים שנאנסו שיחויב משום שומר שמסר לשומר והיינו דפרש"י דיקא נמי דבניו נקט דוקא: