ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף לו.
אתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור ובתוס' וא"ת הא תנן בפ"ב דגיטין אם אמר טול ממנה חפץ פלוני לא ישלחנה ביד אחר וי"ל אע"ג דאסור להפקיד ביד אחר מ"מ פטור ע"כ וצריך טעם כיון דאסור ומשנה מדעת בעלים יהא כשולח יד וכגזלן וחייב לכן נ"ל דקפידא דאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר משתנה לפי האדם והחפץ לכן לעולם ספק הוא ואין להוציא ממנו בספק:
תוס' בד"ה אין רצוני א"ל דטעמא משום דשינה מדעת בעלים ולכך חייב אף באונסין שהי' ראויין לבא ברשות שומר ראשון דא"כ וכו' אלא דחשוב כפירש לו שאם ימסרנה לאחר שיהא כאלו פשע בה עכ"ל וזה דחוק מאד דמי שקל זה שכן כונתו וחדא מתרתי דהא או כגזלן ושולח יד ויחויב לגמרי או גם כפושע לא יהא ומניין לאביי לפשר כן להקשות לרבא ובאס"ז מבואר בשם רשב"א כיון דשינה מדעת מקפיד הוי כגזלן גם לרבנן דפליגי על ר"מ וס"ל דמשנה מדעת בעלים ל"ה גזלן דדוקא אם לא הוציא מרשותו לרשות אחר ולפ"ד קשה קושית התוס' מאי פריך אביי לרבא לכן נ"ל דיש בזה שמסרה לאחר פשיעה וגזלה ששינה מדעת בעלים אם היה ודאי דקפיד אך ספק הוא וכמ"ש לעיל ואין לחייבו מספק אך לראב"ד דכל ספק בפשיעה חייב דהוי א"י א"פ וכ"פ הש"ך בחו"מ סימן רצ"א ה"נ זה טעמו של ר"י אך כ"ז לענין פשיעה דכבר נתחייב כשמשך לשמור אבל גזלן אינו נעשה עד שמסר לאחר ומספק הוי א"י אם נתחייבתי וכה"ג כתב קצו"ח בסימן רצ"א לענין ספק בשליחות יד והוכיח כן מהנמ"י בסוגיא דשאלה חצי יום וכ"ש דאין לחייבו מספק גזלן דזה חייב חדש שנולד אח"כ ולא מחיוב שמירתו לכן באונס דאינו חייב רק משום גזל פטור וע"כ פריך שפיר לרבא דבמתה אין לחייבו מטעם פשיעה: