אור ברסלב
ערך שי שס בבא מציעא › דף לה.

ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק

בבא מציעא · דף לה.

דף לב:

גמרא ר"א אמר זה כשבע וזה נשבע הקשה פנ"י כיון דליכא עדים שנגנב ליהמן המלוה במגו דנאנס דמפקיד בשטר נאמן החזרתי במגו דנאנס וזה י"ל דגם לדעת הסובר דמגו להוציא אמרינן דוקא במגו טוב אבל מגו לטעון טענה דל"ש לא מהימן להוציא וכסברא זו כתב במל"מ פכ"א ממלוה ולוה בתשובה שם לענין מגו דהעזה אך תומים בסימן ע"ב הקשה דאם המלוה מודה במקצת למה ישבע להימן במגו דנאנס למ"ד דצריך ג' פרות בשבועת שומרים עיי"ש ונ"ל לפמ"ש סמ"ע בסימן ק"ח דלפיכך נאמן לומר החזרתי במגו דנאנסו אף דנאנסו ל"ש דלעומת זה החזרתי יש בו העזה ונראה דזה תליא במחלוקת הר"ן על תשובת האלפסי לקמן גבי הני כיפי הובא בנמ"י דלהר"ן יותר ניחא לטעון נאנסה דל"ש מלהעיז ולאלפסי בהיפך והכא מה דמכחיש בשווי המשכון אינה העזה דלוה סבור דלא קי"ל בגויה משום דצריך שומא ול"ל מגו דנאנס דל"ש ועוד נ"ל דגם אנו חוששין דאומר בדדמי וצריך לישבע כדי שידייק היטב וכ"כ הש"ך בסימן ע"ב בשם רש"י ועיי"ש בתומים וא"כ הוי מגו בדדמי ולפ"ז י"ל מה שהקשו דלוקמוה למתניתין במינו מצוי דא"צ לישבע שא"ב דאז ליכא חשש בדדמי דיכול לראות השער בשוק רק כל הכחשתם אי גדול אי קטן היה כמ"ש הש"ך בסימן ע"ב:

גמרא לא קי"ל בגוה הקשה הפנ"י א"כ כשהמלוה מב"מ דכאן ל"ה טענה גרועה ולא הוי ליה למידע יפטר ועל הגמרא י"ל דלק"מ דאזיל לר"ה דס"ל א"י אם נתחייבתי חייב כדאיתא פ"ק דכתובות דף י"ב רק על הפוסקים קשה דפסקי ג"כ הכי ולתוס' בלא ה"ל למידע לכ"ע פטור ולפמ"ש לעיל א"ש דהוי מגו בדדמי ואינו רוצה לשקר כי עכ"פ נראה למלוה דשוה יותר מהחוב ולומר א"י על השאר יהא משואיל"מ כמ"ש הפנ"י:

תוס' ד"ה תהא במאמינו ברישא לא מצי לאוקמה הכי ולע"ד נראה דהא הגמרא פריך ונהימן למלוה נמי כמה היה שוה לא קי"ל בגוה וכדין בא לפטור עצמו דגם לר"ה פטור דלא הוי לו למידע וכמ"ש הש"ך בסימן מ"ב סקנ"א אבל ברישא דמלוה תובע אם לא קי"ל איך רוצה להוציא שלא כדין בטענת ברי לכן לא מהימן ליה ג"כ אם א"ב:

גמרא למימרא דסבר ר"נ שומא הדרא ותמהו מה ענין לשומא הדרא כרצון הלוה והכא בע"כ של נפקד ונ"ל דודאי אין המפקיד רוצה לגרע כחו מנפקד דכמו אם ימצא הנזמים ויזלו יכול הנפקד לכופו להחזיר לו ה"נ כשיתייקרו יכוף לנפקד דאנן סהדי דאינו רוצה שיהא יד הנפקד שפשע על העליונה וחוטא נשכר רק אם אין שומא הדרא גם המפקיד סבור וקבל לחלוטין ואף דבשומא על חוב אין המלוה יכול לכוף ללוה כשהשיגה ידו לפדותה כמבואר בחו"מ סימן ק"ג ה"ט דאל"כ אסור למלוה לאכול פירות כיון דהברירה ביד מלוה לתבוע מעותיו הוי כמשכנתא ויותר מזה דגם כשאין המלוה יכול לכופו לפדות כתבו כ"פ והמחבר בחו"מ סימן ק"ג דא"צ הלוה להחזיר מה שנתייקר משום דמחזי כרבית מכ"ש כשביד המלוה לכוף ללוה לפדות ואפילו במשכנתא בנכייתא סובר הה"מ בפ"י מהלכות מלוה דדוקא אם אין המלוה יכול לכוף את הלוה לפרוע מותר לאכול הפירות וכ"כ הש"ך ביו"ד סימן קע"ב עיי"ש וא"כ מוכרח למחול החוב כדי שיאכל פירות בחנם אבל הכא ל"ש רבית גם אם יחזיר הנזמים בעין דל"ש רבית רק במעות דלהוצאה נתנו אבל בשאלה דחוזר בעין מותר ליקח רבית דל"ה רק כשכירות כדאיתא לקמן דף ס"א ברא"ש וע"כ בודאי אינו רוצה לגרע כחו מהנפקד ומוכח דשומא הדרא:

תוכן העניינים

ערך שי שס

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה