ערך שי שס· רבי שלמה יהודה טבק
בבא מציעא · דף כו:
שנפל משנים חייב להחזיר מ"ט פרש"י דישביענו היסת והקשו תוס' הא לפרש דברי ב"ק בא ובזמנו לא נתקנה היסת הנה לרש"י בשבועות דף מ"ו ע"א ובמשנה ר"פ כל הנשבעין שבועת היסת בזמן המשנה נתקנה אלא דתוס' שם דחו דברי רש"י אך גם דברי תוס' כאן דחוק דאיך יחזיר לו אחר שסירב ויבייש את עצמו ע"כ נ"ל דלעיל הקשו בגל וכותל יקנה בעל הגל וכותל ותרצו בתוס' כיון דלא אסיק אדעתיה ומציאה דבר שאינו רגיל לבא אינו קונה שלא מדעתו ול"ד לצבי שבור דרגיל לבא בשדה והנה שותפין יכולין לקנות מציאה בחצר המשותף כדאיתא בחו"מ סימן ר"ס ורש"י וראב"ד וכ"פ ס"ל דשוכר קונה בחצר המושכר עיין רמב"ם פ"ז משכירות ובאס"ז לקמן דף ק"ב וכ"ד רש"י שם ולפ"ז בשנים מיד שזה צווח שאבד וסובר שמצאה חברו וחברו יודע בנפשו שלא מצאה אסיק אדעתיה שבבית הוא ועכ"פ הוי כיצא שם מציאה בעיר דאיתא לקמן דף ק"ב קמאן דאיכא דעתו דמי וכמ"ש ר"ן וריטב"א באס"ז התם וכ"ש כאן א"כ אמאי לא קני השותף וגם לדעת מהר"ז ב"ב דשותפים אינם קונים ביחד רק כל הקודם זכה אמרינן יש ברירה דהחצר שלו הוי וזכה לו לבד דקי"ל כראב"י בנדרים ר"פ השותפין עיין בקצו"ח סימן ר"ס מ"מ ה"נ מי שאבד סובר חברו לקחה וגנבה ולא אסיק אדעתו דליקני לו חצרו דהא מתייאש אבל חברו דיודע שלא מצאה ושומע לזה דמתייאש ע"כ יודע דהאבדה בבית וקונה ע"י החצר ואמרינן הוברר דעכשיו חצרו הוא וכ"ז בשנים אבל בשלשה כ"א ששומע דהאובד מתייאש חושד השלישי כיון דבקשו יחד ולא מצאו וכולם לא מסקי אדעת דישנו בחצר ותו אינו קונה החצר לכן דוקא שלשה צריך דאזי הוא של מוצאו ולא של השוכרים אבל אם ליכא רק אחד זולת בעל אבדה קונה הוא להכי מוכרח ב"ק לאוקומה בשלשה אבל ר"נ דמיירי שנפל מהם בדרך אזי גם בשנים אין שני קונה דלאו חצרו הוא א"כ אי לאו היסת היה של מוצאה דמתייאש לכן צ"ל דיכול להשביעו היסת:
רש"י ד"ה נקיטנא נמצא שבא ליד זה לפני יאוש והלכה כאביי והקשו תוס' הא רבא סבר דהוי יאוש ומפרש בסמוך דברי ר"נ ונ"ל דמ"מ בגוף שמעתתא א"ש ולא מטעמו של רש"י דהלכה כאביי לפמ"ש הרא"ש הובא באס"ז שבבקשו שניהם ושוב לא בקשו עוד דבעל אבדה סבר דחברו מצאה עיי"ש והא טעמא דרבא בישל"מ דהוי יאוש דאלו ידע שאבד הוי מייאש אבל הכא הרי חיפש רק אח"כ דסבר חברו נטלה פסק מלחפש ואלו ידע דחברו לא מצאה ל"ה מתייאש והיה מחפש יותר ואולי היה מוצא אחר החיפוש ומודה רבא בזה: