ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
מהדורא בתרא · סימן טו
ס"א אותן שהן מדרבנן קידושין תופסין בהן ב"ש סק"א הביא מהמ"כ שבב"י לקמן ס"ס מ"ב שאם קידש אשה לפני פסולי עדות דרבנן ובא אחר וקידשה נמי לפני פסולי עדות דרבנן קידושי שניהם תופסין וכ"פ הב"י מזה נשמע ה"ה אם קדשו שנים ערוה דרבנן תופסים קידושי שניהם את"ד ואעתיק לשון המ"כ ז"ל מעשה שהיה באשה שנתקדשה לראובן בפני עדים שהם קרובים ואח"כ הלכה ונתקדשה לשמעון בפני עדים קרובים ופסקו החכמים שאלו ואלו אינם קידושין והתירוה לעלמא והלכה ונשאת לאחר ואח"כ עמד אחד וערער על הוראות החכמים לפי שהקרובים היו ע"י אישות והם פסולי עדות דרבנן וצריכה גט והקידושין השניים גם כן חלו אע"פ שהעדים היו קרובים כיון שהקידושין הראשונים לא היו בעדים כשרים והחכמים דחו דבריו והסכים הר"י בן הרא"ש לחכמים מפני שרבים סוברים שקורבת אישות הוא מה"ת ועוד שהרי"ף כתב בתשובה שהמקדש בפסולי עדות דרבנן אין חוששין לקידושיו עכ"ל וכתב כנה"ג דעת המערער הוא תמוה מאד דממ"נ קידושי שניים לא חילו דאם המקדש בעדות קרובי אישות פסול מדאורייתא כי היכי דקידושי הראשונים לא חיילו אף קידושי שניים לא חיילו שהיה נמי בפני קרובי אישות ואם קידושי הראשון חייל מספק לא חיילי השניים כלל שכבר חלו הראשונים מספק ואין לקידושי השניים עדיפות מן קידושי הראשונים כדי שיחולו על קידושי הראשונים ומן התימא על הב"י שכתב דאם לא נשאת עדיין הדין עם המערער להצריכה גט משניהם עכ"ל ונראה לפימ"ש התומים בסימן ל"ג בדעת בעהע"ט דאלו לא היה גזרת התורה לפסול קרובים לעדות לא היו נחשדים לשקר אבל עכשיו שפסולים מן התורה אף הם אין שמים על לב לדקדק בעדותן כי חושבים מה נחשב עדותן ואומרים בדדמי ואחר שנתרחקו והוכשר עבידי לחזק עדותם הראשונה ומתחלה היה עדותם שלא בדקדוק עכ"ל ודבריו מוכרחים בכונת בעהע"ט עיי"ש ומבואר דאפילו בתרי עדים קרובים חיישינין בכגון זה דמעידים בדדמי אף דבבעל העיטור אינו מוכרח דהא מיירי בעד אחד קרוב ועיין ב"ש לקמן סימן טו"ב ס"נ סקנ"ג דדוקא בשני עדים כשרים לא חיישינין דאמרי בדדמי ודעת הריף בפט"ו מיבמות הובא ברא"ש ס"ג דגם בתרי סהדי יש לחוש דמסהדי באומדנא ובדדמי היכא דיש טעם לחוש דאומרים בדדמי אמור מעתה ה"נ דבעדות קרובים יש לחוש דמעידים בדדמי דבקידושין כמה דקדוקים צריכין אם לא מקדש רק לשחוק ואם הטבעת שלו ואם אמר הא"מ ואח"כ נתן ועוד הרבה דברים ואף דמן התורה קרובי אישות כשרים הרי קמן דהחכמים בטלו להעדות לגמרי דס"ל דגם קרובי אישות פסולים מן התורה ולדעת הרי"ף גם פסולי דרבנן אין חוששין לקידושין ומי יעיד דהעדים ידעו דיועיל עדותן לכן חשש המערער דעדים הראשונים העידו בדדמי וחלו קידושי שניים דאפשר הם לא אמרו בדדמי וא"כ נסתר ראיית הב"ש.