ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
מהדורא בתרא · סימן א
סע"י ובארוסה לא החרים אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור ובחכ"צ סימן קט"ז כתב דפליאה ממנו דעת רמ"א שכתב בסימן קנ"ט ס"ה די"א שאסור לישא אשה עד שיחלוץ ליבמתו כיון שפסק דבארוסה לא החרים מכ"ש בזיקת יבמה דארוסה יותר נקראת אשה עיי"ש ולי נראה נהי דלטעם מהרי"ק דבארוסה לא החרים משום דמי יכריחנו להתחייב בשכו"ע וכתובה א"ל מצאה חן בעיניו שייך זה גם ביבמה אבל י"ל דמאן דס"ל גם ביבמה גזר מודה בארוסה מטעם אחר דלא הצריך לגזור בארוסה דהא יכולים להתנות בשעת קידושין שאם ישא אחרת יתבטלו הקידושין ואם לא חששו לעצמן מאן יחוש להו משא"כ בנשואה דאין תנאי בנשואין כדאיתא ביבמות דף צ"ה וק"ז
ואין לומר הא גם בנשואין יכולין להשביעו דכך חומר שבועה כחרם דזה אינו דהא כתב הר"ן בתשובה מ"ח דל"מ רשותה לישא אשה אחרת עליה דאל"כ מה הועילו חכמים בתקנתן דיצערה עד שתתן לו רשות וכ"פ כה"פ א"כ ה"נ כשישבע יצערה עד שתתן לו רשות להשאל על שבועתו ועוד מה תעשה ברבות הימים שלא יהיו לה העדים שנשבע בפניהם ואם יתן לה כתב תאבד הכתב משא"כ חדר"ג יכופו אותו הב"ד וגם הרבה אנשים מונעין עצמן מלישבע ובורחין אפילו משבועת אמת מכ"ש אלהבא דא"י מה יולד יום ויבקש לו אשה שלא תכריחנו לישבע ואיתתא בכ"ד ניחא לה מאי שא"כ חדר"ג פרוסה על כל גם יש כמה אופנים דאפילו שבועה עד"ר יש לו התרה גם י"א דבדיעבד מותר כדאיתא ביו"ד סימן רכ"ח סכ"א וא"ל הא גם כשנתקדשה ע"ת מהני ביטול ומחילת התנאי כדאיתא לקמן סי' ל"ח דודאי אינו דומה כשנשאת ויושבת תחתיו ומפתו תאכל ומלבישה דאם יצערה אין אדם דר עם נחש בכפיפה כדאיתא בר"פ חרש משא"כ כשהיא ארוסה ואם יצערה שלא ירצה לכונסה עד שתמחול לו לישא אחרת צערו גדול משלה דטלטולא דגברא קשה מדאיתתא וצערו גדול משלה לענין תשמיש משא"כ לענין מזונות ופרנסה צערה גדול יותר כדאיתא בהר"ן פרק אע"פ בגמרא דמורדת.
שניטשתטית בבית יעקב לקמן סימן עין ס"ד העלה דמתירין לו במ"ר ובהשלשת גט וכתובה ונדוניתה ואם אין לו יתן שט"ח על עצמו וחייב במזונתיה ורפואתה אבל בפדיונה אינו חייב ואין לו בפירות נ"מ שלה רק בפירות צ"ב שלה.
עד סוף אלף החמישי אפשר משום דהוא הוד יום דין תמן שליטת נשים משום דאיהי בהוד וכישוף בנשים מצוי כדאיתא באבות פ"ב מרבה נשים מרבה כשפים מכשפה ל"ת עיין רקאנטי פ' משפטים ובעת שליטת הדין מצליחין הכשפים כדאיתא בקה"י באות כף וכל היום דוה היינו אלף החמישי דוה למפרע הוד וגם שלא יהיו נשים מושלת בו כי אז זמן שליטתם ביותר ויטו את לבבו ועוד דבאלף השישי שליטת יסוד ולא תחסום שור בדישו יסוד נקרא שור שנאמר על יוסף ברצונם עקרו שור ובכור שורו הדר לו וכ"כ המק"מ פ' וירא בזהר י"ד א' ובזהר ויקרא דף י"ד הובא בקה"י דשור בחינת יסוד והמ"י