ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
מהדורא בתרא · סימן א
סע"י ר"ג החרים בכנה"ג בהגהות ב"י אות כ"ג ז"ל מי שעלה לא"י ולא עלתה אשתו עמו ורוצה לישא אשה אחרת וחושש לחרגמ"ה שולח לה גט ע"י שליח ומשער הזמן שאפשר הגיע הגט לידה ונושא אחרת המבי"ט ח"א סימן ר"י נראה מדברי הרב דחדרגמ"ה חל על מי שעלה לא"י לדור ולא עלתה אשתו עמו והא ודאי דגם חרם רגמ"ה שלא לגרש אפילו בע"כ חל דמה אולמי האי מהאי ותמה אני אם הוא חושש לישא אחרת למה לא חשש ג"כ שלא לגרש בע"כ את"ד ונראה משום דכתב שם המבי"ט דהיא כמורדת ובפרק אעפ"י הביא המרדכי דברי ראב"ן דישא אחרת כשהיא מורדת רק דמשמע דשאר פוסקים לא ס"ל לכן ישלח לה גט וכיון דיכול השליח לזרוק גט ברשותה חזקה שע"ש עיי"ש והנה לקמן סימן ע"ז כתב רמ"א ס"ב די"א דבזה"ז שאין נושאין שתי נשים לא משהינן לה יב"ח אם רוצה לגרשה ואם אינה רוצה מתירין לו לישא אחרת מרדכי בשם ראב"ן וי"ח, שאין להתיר לו לישא אחרת וכן עיקר ונ"ל דוקא תוך יב"ח אבל אחר יב"ח יכול לגרשה בע"כ או ישא אחרת דאין כח ביד האשה לעגנו לעולם עכ"ל הרמ"א אמנם המבי"ט דמיירי לאחר יב"ח ע"כ ס"ל דאין חילוק בין תוך יב"ח לאחר יב"ח אך ס"ל דגם החולקים על הראב"ן דוקא לענין דאסור לישא אחרת אבל לגרש בע"כ מותר וכמ"ש החמ"ח וב"ש שם ובקה"י שם כתב הטעם משום דמגרש בע"כ צריך ליתן לה כתובה או הכרזה ארבע שבועות והמלכת ב"ד בה ל"ח דיבואו להקל גם כשתקדיח תבשילו עיי"ש ולי נראה עוד כיון דבסוף תשובת מהר"ם איתא שתי התקנות דרגמ"ה וכתב דאם מגרשה בע"כ חל החרם על הבעל והסופר והעדים אבל בנושא אחרת לא הזכיר מזה לכן בגט בע"כ ל"ח דיגרשה אף אם תקדיח תבשילו דסופר ועדים לא יזדקקו לו רק עפ"י ב"ד שיורו להם שמותר לגרש בע"כ וכה"ג איתא בפ"ב דגיטין דף י"ז ע"ב בפרש"י לא כתבי לה סופרי הדיינים ולא חתמי עליה סהדי עיי"ש ה"נ לא יזדקקו אם לא ברור להם דהאשה רוצה לקבל גט או עפ"י ב"ד דמותר לגרשה בע"כ שלא ילכדו בחרם.
ועוד כיון דההיתר משום דרגמ"ה לא החרים לעגן הבעל כשהיא מורדת והנה שלא יתעגן ויתבטל מפ"ו או מהרהורי עברה סגי בהיתר אחד משני החרמים א"כ עדיף לומר דלא גזר מלגרש בע"כ מלומר דלא גזר מלישא אחרת עליה דהרי גם כשנתיר לו לישא אחרת עליה לא פלט לגמרי דאמרינן בפרק אעפ"י דף ס"ד לענין ש"י שמרדה דאמר כיון דאגידה בי לא יהבי לי אחריתי וכ"כ בשו"ת הר"ן סימן פ"ט ובתה"ד סימן ר"כ דאפילו נשוי נמי אית ליה האי טענה דכ"כ דאגידא ביה אפילו איתתא דידיה מרגלה ביה קטטה ודלמא אימרדא ביה הובאו בב"י וש"ע לקמן סימן קס"ה וא"כ סתמא יותר לומר דלא גזר רגמ"ה מלגרש בע"כ וכיון שמותר לגרש בע"כ תו ליכא חשש עיגון במורדת והגזרה שלא לישא אחרת גם במורדת.
ובשו"ת פרשת מרדכי חאה"ע סימן י"ט פסק באשה שהיתה בחזקת אלמנה ונשאת אח"כ נודע שבעלה הראשון הלך ממנה ונשכח זכרו וא"י אם חי וברחה האשה למדינה אחרת דישלח לה גט ע"י שליח לגרשה בע"כ ואם אי אפשר לו מותר לישא אשה אחרת עליה אבל כשאפשר ע"י גט עדיף ולא הצריך היתר מ"ר לא בגט בע"כ ולא לישא אשה אחרת.