אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק ב הלכות כתובות › סימן קה

ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות כתובות · סימן קה

סימן קד

ס"ג ומתה האלמנה קודם שנשבעת על הכתובה בכור נוטל פ"ש והקשה ב"ש סק"ח דיאמרו הפשוטים אנו מוחלים השבועה כדי שלא יקח הבכור ע"ש כמ"ש לעיל סימן צ"ו סק"ד בשם ש"י וי"ל הבכור יכול לעכב על זה דהוא אינו מוחל משא"כ שם בתשובת ש"י איירי דכל היורשים רוצים למחול עכ"ל ואינו מובן נהי דהבכור אינו רוצה למחול מ"מ הפשוטים יכולים למחול השבועה על חלקם.

לכן נ"ל דהנה בתשובת ש"י שהביא הב"ש לעיל מבואר דאם יש בע"ח על אביהם יכולים היורשים לומר לא ניחא לן השבועה של אמנו כי השבועה תקנו חכז"ל לטובת היורשים וי"ל לא ניחא לן תקנות חכז"ל ואז יורשים את הכתובה וא"צ לשלם ממעות הכתובה לבעל חובות והנה איתא במרדכי פרק שד"ג דא"י לומר א"א בתק"ח רק כשמוחזק וביארתי דבריו לקמן סימן קי"ט וא"כ בשלמא ההוא דתשובת ש"י דבאים להפקיע מבע"ח דאינו מוחזק דקי"ל בפכ"ש דף ל"א דבע"ח מכאן ולהבא גובה אי אקדיש או זבין מלוה ל' הני והיורשים מוחזקים ממילא בהירושה מיד שמת אביהם ואם מכרו הוי מכירה לכן י"ל א"א בתק"ח משא"כ הפשוטים דבאים להפקיע חלק בכורה דהוא מוחזק מיד שמת האב בפי שנים ואם מכר מועיל כדאיתא בחו"מ סי' רע"ח ס"ח לכן א"י הפשוטים לומר א"א בתק"ח ואפשר לזה נתכוין גם הב"ש ובריב"ש סימן ק"ס הוכיח דהיורש חשוב מוחזק בנכסים אפילו אינם מטלטלים תחת ידו עיי"ש וכ"כ מהר"י באסאן שבתשובת מהרי"ט חחו"מ ס"ט והסכים עמו מהרי"ט בס"י אולם מהרי"ט לא ס"ל כתשובת הש"י שאמרו היורשים א"א בתק"ח לחוב לבע"ח.

ס"ה המוחלת כתובתה א"צ לא קנין ולא עדים הנה יש פוסקים דתפיס שטרא צריך קנין והקשו מהא דאמר ר"א בכתובות דף ק"ד אם שטר כתובה יוצא מת"י ג"כ אינה גובה רק עד כ"ה שנים ול"ל דבזה גופא פליגי ר"א וחכמים דא"כ לפלגו גם כשמחלה בפירוש וגם בכל שט"ח ונ"ל לפמ"ש בקצו"ח סימן סמ"ך סק"ב לענין אסמכתא דלא קני משום דלא גמר בלבו להקנות דאם מכח אומדנא אמרינן דגמר בלבו להקנות תו ליכא משום אסמכתא עיי"ש לכן ה"נ בעלמא כשלא החזיר השטר אמרינן דלא גמר בלבו למחול אבל שהתה כ"ה שנים דאמדו חכז"ל דעתה דמחלה שפיר מהני,

ועוד נראה דתליא במחלוקת הפוסקים שהבאתי בערך ש"י חו"מ סימן ס"ו סכ"ו אם מחילה מטעם מתנה או מטעם סלוק וכתבתי שם דתליא במחלוקת רז"ה ומלחמות בפרק שור שנגח אם חוב הוי דשב"ל או דשלב"ל דאם הוי דבר שבא לעולם וכגבוי ביד מלוה דלמפרע גובה צ"ל מחילה מטעם מתנה ומהרי"ק בשרש פ"ט כתב דהוי דבר שבא לעולם דאפילו לרבא דס"ל מכאן ולהבא גובה היינו לענין אקדיש או זבין מלוה בקרקע של לוה משום דיכול לסלוקיה בזוזי אבל החוב בכללו ע"כ עומד לגבות והוי כגבוי דלמפרע גובה והפנ"י בפכ"ש דף ל"א כתב דלמ"ד של"ד רק משום נע"ד תקנו ודאי רק מכאן ולהבא גובה דמשום נע"ד לא היו צריכין לתקן שיגבה למפרע ונראה דבזה תליא נמי מה דפליגי הפוסקים הובאו בתוספת פ"ק דסנהדרין אם מחלה צריכה קנין דאם רק מכאן ולהבא גובה הוי רק מטעם סלוק ממה שיבא לידו אח"כ וגם מה דפליגי אם תפיס שטר אם מועיל מחילה בלא קנין משום דאם תפיס שטר יכול לגבות מהלקוחות ואין הלוה יכול להבריח קרקעותיו לכן הוי כגבוי וצריך קנין משום דלמפרע גובה דקי"ל שעבודא דאורייתא משא"כ כתובה דקי"ל דהוא דרבנן שלא תהא קלה בעיניו להוציאה וסגי אם מכאן ולהבא גובה לכן מחילה א"צ קנין ואפילו תפיס שטר דאינו רק סליק ולא מתנה ובמוכר שט"ח דלא יגבה עוד המוכר לעולם ל"ל דאצלו הוה כגבוי ונשאר לו רק שעבוד הגוף ובזה מהני מחילה בדיבור בעלמא כדאיתא בפ"ק דקידושין ש"ו מדע"ע צריך שטר דגופו קנוי דאל"כ לימא ליה זיל הרי אף דודאי יש לו עליו שעבוד לעבדו מ"מ סגי בדיבור ה"נ מוכר שט"ח דלא נשאר אצל המוכר רק שעבוד הגוף סגי בדיבור בעלמא כיון דלא יגבה חובו עוד לעולם.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה