ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות כתובות · סימן קג
ס"ב בהג"ה אם מכרו ב"ד בטעות בחמ"ח וב"ש כתבו דוקא אם ידעו יתומים מהמחילה והניחו למכור אבל א"ל ידעו הדר זביני ובני אהובה פי"ז מה"א הלכה י"ג הקשה אי כונתם דלוקח יחזור השדה והם יתנו המעות אף בידעו כן הוא דלא יהא גבייה גמורה שומא הדרא ליורש דהא לא נתייקר בנתיים ואי שיחזור הקרקע בלי מעות גם כשלא ידעו למה יפסיד הלוקח כיון דלקח ברשות ב"ד והכרזה וב"ד שלוחים של היתומים את"ד.
ולא נראה לי דשומא הדרא תחז"ל משום ועשית הישר והטוב כדאיתא בב"מ דף ל"ה ודוקא כשנמכר ע"י ב"ד בהכרח משא"כ כשלוה עצמו אגבייה ואפילו מאן דס"ל בב"מ שם דגם כשלוה עצמו אגבייה שומא הדרא מבואר התם דמשום כיסופא לא בא לב"ד אבל כאן אם ידעו היתומים שמחלה למה הניחו לב"ד למכור הקרקע בעד הכתובה דאם היו מודיעין לא היה מכר א"כ מרצונם נמכר וליכא בזה משום שומא הדרא.
ועוד לא אמרו שומא הדרא אלא אם שמוהו למלוה בחובו אבל אם מכרו הב"ד לאחר ופרעו המעות למלוה אין הלוקח מחזיר דאדעתא דארעא נחית והאי עובדא דהרא"ש נמכר הקרקע לאחר וכך מבואר בבעה"ת שער ג' סוף ח"ב אם נמצא קונה כשומת ב"ד והמלוה רוצה לקחת אותה בחובו הוא קודם משום דשומא הדרא למרה ואם יקחנה אחר לא הדרא.