ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות כתובות · סימן צז
ס"א שמינה אפטרופא משביעה אפילו בטענת שמא וכתב הב"ש דנשים דידן הן כאפוטרופס וכתב דרישת ארי משום דבחו"מ סי' ס"ב כתב רמ"א דסתם אשה נו"נ תוך הבית ואפכא מסתברא כיון דסתם נשים נו"נ תוך הבית והוי כחלכא ועיסתה דקי"ל כת"ק דאינה משביעה משום שלום בית עיי"ש וליתא דשאני הלכא ועיסתה דהן ממה שחייבת לטוות ולאפות ומוכרחת לעשות זולת באומרת א"נ וא"ע ואם אין מע"י מספיקין למזונות וכסות ע"כ לא תאמר א"נ וא"ע משא"כ להיות נו"נ תוך הבית אינה מחייבת ואם בעלה אינה מאמינה בלא שבועה רשות בידה שלא תהא נו"נ והמעיין באס"ז פרק הכותב דף פ"ו ע"ב בד"ה הר"ז משביעה יראה כמו שכתבתי דהמעלה דהלכה ועיסתה שלא יוכל להשביעה משום דחייבת לעשות וצריכה לעשות על כל פנים.
ס"ב בהג"ה ייחד לה קרקע בכתובתה אף על פי שבאתה לגבות כתובתה לא מיקרי תובעת כתובתה וא"י להשביעה לפי סברא הראשונה וכתב דרישת ארי דבריו תמוהין דהא אף לסברא בתרייתא שמשביעה כ"ז שירצה היינו ע"כ בהיותה תחתיו דאי לאחר שנתגרשה הא מבואר בחה"מ סימן צ"ג ס"ו דא"י להשביעה ומדכתב כאן שבאתה לגבות כתובתה ע"כ איירי לאחר שנתגרשה ואז גם לסברא אחרונה א"י להשביעה אלא בתובעת כתובתה ומה זה שכתב רמ"א לפי סברא ראשונה עיי"ש ונראה דהא דלאחר שנתגרשה א"י להשביעה כיון דלא השביעה מיד הרי מחל לה כמ"ש בב"י שם לענין חלקו השותפין וא"כ תינח כשיכול להשביעה אף דאינה תובעת כתובתה אבל אם א"י להשביעה ל"ל דמחל לה מדלא טען להשביעה וז"ש הרמ"א וא"י להשביעה לפי סברא הראשונה דלולא דייחד לה קרקע יכול להשביעה גם לאחר שנתגרשה קמ"ל בייחד א"י להשביעה ולא נתכוין לאפוקי דסברא אחרונה יכול להשביעה אלא שלא תאמר לסברא ראשונה יכול להשביעה.
אך נ"מ אם גילה הבעל לפני עדים לפני הגירושין דבדעתו להשביעה לפני ב"ד אחר הגירושין דבזה יכול להשביעה אח"כ כיון דהטעם משום מחילה והרי קמן דלא מחל וכן בחלקו השותפין כיון דאז לא היה לו ב"ד מוכן או שאר סבה ודאי מועיל כשגילה דעתו שאינו מוחל השבועה לכן בייחד לה קרקע לכתובתה לסברא אחרונה יכול להשביעה גם אחר גירושין.
ועוד אי לא משכחת דתובעת כתובתה לפני הגירושין שאינה רוצה לקבל הגט רק שיהא הכתובה מוכן במעות לדעת הפוסקים בחו"מ סימן קי"ז דגם באפותקי יכול המלוה לתבוע מעות או קרקע אחרת או תובעת שישומו לה מן הקרקע שייחד לה כמה מגיע לה בעד כתובתה דהא אפילו ייחד לה רק מחד מצרא חשוב ייחד ופטורה מן השבועה כדאיתא בר"פ אעפ"י א"כ צריכה גיבוי למדוד לה עד היכן יגיעה לה קרקע בעד כתובתה ואף דא"י לעכב הגט כשאין לו לפרוע כתובתה כדאיתא לקמן סי' קי"ט ס"ו היינו כשאין לו ומחויבת לקבל הגט עיי"ש לכן כשרוצה הבעל לגרשה שלא בפני ב"ד דאטו כל דמגרש בב"ד מגרש כדאיתא בב"ב דף קע"ד באתה לב"ד לתבוע כתובה לזה פסק מהר"ם ורמ"א דזה לא מיקרי תביעה ופטורה מלישבע לסברא ראשונה ועיין לקמן סימן קנ"ד בסה"ג ספ"א בהג"ה ובסה"ג למוהר"י מינץ סעיף קכ"ג דקודם מסירת הגט לידה יש לראות שלא יהיו אגודין בתביעת הכתובה אח"כ.