אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק ב הלכות כתובות › סימן צה

ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות כתובות · סימן צה

סימן צג

ס"ה צמצמה עצמה והותירה ממזונותיה הכל ליורשים כ"כ רמב"ם פח"י מה"א ובהשגות כתב דבירושלמי ר"פ אלמנה ניזונת אלמנה שמציאותה שלה הותירה מזונותיה שלה ובירושלמי ס"פ אעפ"י איתא דמזונותיה אם הותירה של יורשים ושתי המימרות בשם ר' יוחנן והה"מ הביא מהרשב"א דש"ס בבלי פליג מדלא אמר אביי בס"פ אעפ"י וחלופה באלמנה עיי"ש לפימ"ש לעיל סי' עיי"ן ס"ג כיון דנותן לה מזונות רק הצריך לה אף דצמצמה והרעיבה עצמה יש בו משום יאוש אלא לו יהא דבעלה נתייאש והוי כמצאה אבדה אחר יאוש מ"מ הוא של בעלה אבל אלמנה דמציאתה לעצמה ה"נ מזונות שהותירה שלה וזה דמדמי לה הירושלמי למציאה דלכאורה מה ענין זה למציאה הא כיון דאין חיוב על היורשים רק ליתן לה מזונות לאכול ממילא מה שהותירה נשאר ליורשים אך זה ביורשים גדולים אבל ביתומים קטנים דלא מהני יאוש דדהו לאביי בב"מ דף כ"ב ע"ב דהוי יאוש של"מ הדר דינא דמה שהותירה הוא ליורשים ולכן לא אמר אביי וחלופה באלמנה דאינו מלתא דפסיקא ומדינא הוא של יורשים רק ביתומים גדולים מצד אחר זכתה מטעם יאוש וגם אם המזונות שפסקו לה לא בא לידה כגון שפסקו לה ליקח משכירות בתים או פירות כו"כ ולא לקחה דהמותר לא בא לידה לא מועיל יאוש כמ"ש מלחמות בפרק אלו מציאות דיאוש ל"מ אם האבדה מונח ברשות בעלים ואין סתירה ג"כ בירושלמי דודאי מדינא הוא של יורשים אלא בר"פ אלמנה ניזונית אמר אם מה שהותירה הוי מציאה כגון שהיורשים גדולים ונתייאשו ובאו המזונות לרשותה אזי הוא שלה כיון דהיורשים הסיחו דעתם הרי אבודה מהם ובהיתר מצאה האלמנה והא דאמרינן בב"ק דף קט"ז אדעתא דארי' אפקריה אדעתא דכ"ע לא אפקרה היינו משום דנעשה נס לר"ס כמ"ש במרדכי ורא"ש שם אבל אל"ה הוי יאוש כיון דנתנו לפני ארי' לאכול אסח דעתיה כמבואר שם.

מבי"ט ח"א סי' שי"ב כתב דוקא שצמצמה ונשאר בידה אבל אם צמצמה עצמה ממה שפסקו לה הב"ד והאכילה לבניה ממה שהיתה צריכה ליתן לתוך פיה הוא שלה והובא בבאה"ט ולא ראיתי שם טעם מספיק ויש קצת הסברה עפימ"ש המג"א סימן ת"נ סקי"ב דדבר העומד לאכילה כשמאכיל לעכו"ם ונהנה ממנו ה"ל כאלו ישראל נהנה ממנו לכן ה"נ הוי כאלו נתנה לתוך פיה ובכח הנאה שאכלו בניה הרעיבה עצמה.

ס"ז ראו מה שהניח לי בעלי ואשביח לעצמי דעת רשב"א בתשובה דבמטלטלין דנגזלין השבח לעצמה כמ"ש בב"י ונ"ל מה דש"פ לא מחלקי בהכי דס"ל כיון שאמרה מה שהניח לי בעלי אין דעתה לגזול רק טעמה כיון דיש לה כתובה ומזונות לגבות מאותן נכסים דלכן אמרה הניח לי בעלי לכן לא קנתה וכמ"ש תוספת פרק המקבל דף קט"ז בד"ה חייב משום דאף לאביי דס"ל אי עביד מהני מ"מ אם נטל כלי או"נ בטעות חייב להחזיר דה"ל זכיה בטעות והובא בשע"מ סי' צ"ז סק"ב.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה