אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק ב הלכות כתובות › סימן עג

ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות כתובות · סימן עג

סימן עב

ס"ט מי שמשכן כסות אשתו בתה"א לרשב"א סי' רפ"ו כתב ומאן לימא לן שאין הבעל יכול למכור ולמשכן כסות אשתו ובניו של"מ דמה ששנינו וכו' ומ"מ נראה שלא הקנה לאשתו אצא אדעתא למיקם קונים אדעתא למשקל ומיפק לא אקני לה וכ"ש בנדון שלפנינו דמאן לימא לן דלא אפקיה מדעתה למשכוניה משום רווח ביתיה והבית מאיר תמה דהרי מלוה תובע דאין לו רק שעבוד על המשכון גם לפי טענתו ואיך יוציא ממנה מעות הלואה בטענת ספק כדאית' בחו"מ סי' ע"ב סי"ד בהג"ה והיא מהרשב"א וע"כ לשונו ל"ד אלא מסתמא הכי הוא דאחזוקי אינשי בגניבי לא מחזיקינן וסיים ובי כ"ע דינא גמירי בכסות שעשה לה ומה"ת דפשוט לכ"ע במה דהרשב"א ז"ל בעצמו מסופק את"ד.

ונ"ל דלאו מטעם אחזוקי וכו' בא הרשב"א אלא לפי שצידד מתחלה לומר דיכול למכור ולהשכין של"מ לכן אמר כיון ד"ש עוד ספק שהשכין מדעתה א"כ הוי ס"ס אאת"ל דהוי ספק אם יכול להשכין של"מ מ"מ כיון דיש עוד ספק הוי ס"ס דאפילו לדעת הפוסקים בס"ס אין מוציאין ממון היינו דאין ביד ב"ד לעשות מעשה להוציא מהמוחזק אבל הכא דהמלוה תפוס ועומד בהכסות וס"ס מסייעתו ודאי אין להוציא ממני וכ"כ אחרונים דאם תפס ויש ס"ס לזכותו אין להוציא ממנו.

ועוד נראה דיל"ד מה כונת הרשב"א במ"ש ומ"מ נראה שלא הקנה לאשתו אלא ע"ד למיקם קמיה הא אין זה עסק לענין השאלה דלא מיירי בגרושה ואלמנה וצ"ל כיון דלא הקנה לה רק ע"ד למיקם קמיה אין הכסות שלה רק כמו שאלה להשתמש בי לכן כשצריך לריויח ביתא ה"נ מהני מכירתו או משכנתו דג"כ עד"ז לא אקני לה שלא יוכל למשכנם ולמות ברעב אי להפיל עצמו על הציבור והדר אמר אאת"ל דמ"מ א"י למשכנם כמו משאיל כלי תו"ז דעכ"פ קנתה להתכסות כ"ז דתיקום קמיה מ"מ אפשר משכן מדעתה וכיון דהיא נמי אין לה בגוף הכסות רק כמו שאלה להשתמש ומבואר בריטב"א ע"ב דקידושין דף מ"ז ע"ב דשואל כלי להשתמש אין לו קנין כלל בגוף הכלי דאינו דומה למקנה אילן לפירותיו דפירות יוצאין מגוף האילן עיי"ש וא"כ אין זה דומה לטענת מלוה ולוה על המשכון דגוף המשכון של לוה אבל המלוה אין לו רק שעבוד לכן כשטוען המלוה טענת ספק הדין עם הלוה משא"כ הכא דהדין בין המלוה והאשה דגם האשה אין לה בגוף המשכון רק שעבוד ליהנות ממנו וא"כ אינה יכולה להוציא מן המלוה שו"ר בחת"ס חא"ע סימן קט"ו הביא מחידושי רשב"א בב"ק דף ק"ב דס"ל לחד תירוצא דאין לאשה בגוף הכסות שעשה לה הבעל רק כמו שהשאיל לה וגרע משאלה דכאן יכול למוכרם ולמשכנם עיי"ש גם תומים סימן ע"ב ס"ג סקט"ז הביא דברי רשב"א הללי ומה דסיים הרשב"א דזה עיקר עיי"ש ובשו"ת הרשב"א ח"ד סי' קנ"ד כתב דאין הבעל יכול למוכרן ולהקדישן אלא דהתם היתה האשה מוחזקת אבל אם המלוה מוחזק כהך דסימן רפ"ו לא הכריע וס"ל כמו דלא הקנה לאשתו אלא ע"ר למיקם קמיה הרי רק להנאתו שתתקשט לפניו נתן לה ה"נ י"ל אומדנא דע"ד שלא יוכל למשכנם כשיצטרך משום ריווח ביתא לא הקנה לה דזה מוכרח לו יותר משתתנאה לפניו ואאת"ל דמ"מ הוי כהשאיל לה על זמן שתיקום קמיה ואינו יכול להפקיע זכותה תו"ז מ"מ כיון דאינה רק שאול אצלה אין הגוף שלה א"כ י"ל שמא ברשותה משכנם אף דמלוה טוען שמא ואין הגוף שלו רק לשעבוד מ"מ לא הוי כבא להוציא מנכסי האשה בטענת ספק כיון דגם לה אין הגוף רק שאול להתנאות בהן וכן מבואר בשו"ת הרשב"א שם מעיקרא וז"ל שהרי שמין אותן לאלמנה ושמא אף לגרושה דאלמא לא לחלוטין נתנן לאשה ואפילו בגדי חול כן ואצ"ל בגדי שבת ורגל ומהרי"ק שורש יו"ד אות חי"ת הביא תמצית דברי רשב"א הללו וז"ל שהשיב הרשב"א וז"ל מאן לימא לן שאין הבעל יכול למשכן ולמכור כסות אשתו אם צריך להם וכדמהדר ליה ר"נ לרבא כי אקני לה אדעתא למיקם קמיה וכ"ש בנדון שלפנינו דמאן לימא דלא אפקיה מדעתה למשכוניה משום ריווח ביתא עכ"ל הרי דרשב"א מייתי ראיה דיכול למשכן ולמכור לצורך מהא דלא אקני לה רק אדעתא למיקם קמיה ונראה בכונת הרשב"א שם אפילו לדעת הרי"ף שהביא שם דאין בע"ח גובה מכסות אשתו מ"מ יכול למוכרם ולמשכנם לצורך פרנסתו כיון דאמדינן דעתיה שלא נתן לה רק ע"ד למיקם קמיה דהרי לא נתן לה רק השאיל לה להנאתו שתתנאה לפניו ה"נ אמדינן דעתיה שלא נתן לה שלא יוכל ליטלן לצורך ריווח ביתא וברצונו תלה מלתא אבל מה שלוה כבר לא על סמך כסותה ועתה בא הנושה לקחת אין בזה מעתה ריווח ביתא ואין בע"ח גובה ממטלטלין שהשאיל לוה לאחר על זמן ועדיין הוא תו"ז כדלעיל סי' עי"ן ס"ז ובחו"מ סי' פ"ו ס"ד בש"ך סק"י.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה