ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות כתובות · סימן עב
המדיר את אשתו מליהנות לו פרש"י ר"פ המדיר דגם תשמיש בכלל אלא כיון דמשועבד אין קונם מפקיע לפיכך לא אמר יוציא ויתן כתובה בשבת אחת ותמהו תוספת ובש"ס הקשה וכיון דמשועבד במזונת אין קונם מפקיע כדאמרינן בשאני עושה לפיך ה"ל להוכיח מהכא מדלא חל על תשמיש עיי"ש שכתב ר"ת דאין הנאת תשמיש בכלל ונ"ל דרש"י לא רצה בזה כיון דקי"ל סתם נדרים להחמיר כדאית' בנדרים דף ח"י אך י"ל כיון דעוקר מצות התורה עונתה לא נתכוין ע"ז ומצאתי בישיע"ק לקמן סימן ע"ד שהביא ומהראב"ן ששמע מרש"י הא דנדרים חלים ע"ד מצוה היינו במפרש הדבר מצוה אבל בסתם כגון שנדר מיין אין יין קידוש בכלל דכיון דמושבע מה"ס לא נתכוין לזה עיי"ש ועיין סמ"ע סימן רמ"ז סק"ד ואף דהכא ע"כ לעקור ד"ת נתכוין דהא ואונה ג"כ מחויב מ"מ מה שאפשר לאפוקי מכללא חזקה לא נתכוין כדאית' ברמב"ם פ"ב מהלכות תמורה ה"ג וא"כ אין ראיה דקונה לא מפקיע משעבוד מדלא יוציא בשבת אחת אלא אמרינן דלא נכלל תשמיש בנדרו אך למסקנת הש"ס דאין קונם מפקיע אם כן אף דנתכוין גם על הנאת תשמיש ליכא איסור ונ"מ דמתסר אחר שיגרשה דפקע השעבוד לכן פירש"י דאין קונם מפקיע קודם שגרשה כיון דמשועבד לה ועיין פרק אע"פ נ"ט ע"ב.