ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק
הלכות יבום · סימן קנט
ס"ח בהג"ה אם היתה משודכת לו כבר מותר לכונסה הוא מהגו"ר דכתובות סימן רצ"א כתב ואם באנו לומר ששייך חרם הגאון ביבמה א"כ אדרבה המשודכת תיאסר עליו יבמתו ולא יבמתו המשודכת כי היא קדמה ועוד כי היכי דבקידושי דאורייתא מפקעי זיקה דאורייתא לענין אחות אשה דאיסורא דאורייתא ה"נ שידוכין דחרם דרבנן פקעי הזיקה לענין חרם דרבנן את"ד וצ"ע כיון דתקנת ר"ג שלא לישא שתי נשים לא מהני גם ריצוי שלה כמ"ש בתשובת הר"ן סימן מ"ח ובד"מ לעיל סימן א' והובא בב"ש שם סק"כ משא"כ חרם הקהלות שלא לחזור מהשידוך אינו כשמתרצין שניהם לחזור כמבואר בד"מ סימן נ"א ובית שמואל הביאו שם סק"י וא"כ ל"ד להא דקידושי דאורייתא מפקעי זיקה דאורייתא דשתיהן אינן יכולין למחול זה לזה בדברים בעלמא משא"כ שידוכין נדחין מפני זיקה כיון דאי אמרה לא בעינא ליתא לחרם הקהלות משא"כ חדרגמ"ה וכה"ג איתא בפרק אלו נערות דף מ"ם היכא אמרינן ניתי עשה ונידחי ל"ת כגון מילה בצרעת דלא אפשר לקיומיה לעשה אבל הכא אי אמרה לא בעינא מי איתיה לעשה כלל וכתבו תוס' שם בד"ה ניתי דאפי' אמרה בעינא ליה לא חשיב עשה ואפשר ס"ל כמ"ש בת"י שם בד"ה אי אמרה משום דלגבי דידה ליכא עשה דהא אי בעיא אמרה לא בעינא ליה הלכך אין לה לעבור בלאו דלא יבא ממזר משום עשה דידיה דהיא מוזהרת כמותו א"כ הכא אפשר דחדר"ג רק על האיש שלא ישא שתי נשים ולא על האשה שלא תנשא לו כשיש לו כבר אשה אחרת אף דהתקנה משום קטטה אח"כ ראיתי בהלכות קטנות ח"ב סימן ל"ה וז"ל אם מותרות האשכנזות לינשא שתים לספרדי אחד תשובה אפשר כשם שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים ה"נ ותקנת רגמ"ה אקרקפתא דגברי מכח משום תקון דדהו אבל אשה בכל דהו ניחא לה ולתקוני אתי ר"ג ולא לעוותי וכן הורה הרב אור שרגא והלכה רווחת ואין פוצה פה אעפ"י שיש לפקפק עכ"ל והובא בבאה"ט לעיל סימן א' סק"כ אלא דכתב בתורת ודאי והרי הוא מפקפק גם טעמו קליש מאד והר"ן בתשובה מ"ח נסתפק תחלה אם מרצון האשה יכול לישא עליה עוד אחרת כיון שחרם זה לתקנת האשה נעשה והיא אומרת א"א בתק"ח כגון זו שומעין לה ואח"כ כתב שמא חרם זה לא לתקנת הנשים בלבד נעשה אלא אף לתקנת האנשים כדי שלא יכניסו מריבה לתוך ביתם ולא עוד אלא אפי' נאמר שלתקנת האשה בלבד נעשה אפשר שהר"ג ז"ל חשש שמתוך שהנשים כפופות לבעליהן אם יספיק נתינת רשות שלה שמא יקניטנה בעלה עד שתרצה עכ"ל הרי להיפך דודאי לתקנת הנשים נעשה אלא נסתפק שמא גם לתקנת אנשים.
ודברי הר"ן צריכין ביאור דמה הועיל בזה שאף לתקנת אנשים נעשה שמפני זה לא תוכל לומר א"א בתק"ח שתקנו לטובתי דהרי גם הבעל תמיד אומר א"א בתק"ח שתקנו לטובתי ונראה דהיא הנותנת בשלמא אם תקנו רק משום טובת האשה אהני התקנה כשלא תתרצה לבעלה שישא עוד אחרת אבל אם תקנו גם לטובת האנשים הלא תמיד כשרוצה לישא עוד אשה אומר א"א בתק"ח שתקנו לטובתו אלא ודאי התקנה מעיקרא היה שלא יוכל לומר א"א בתק"ח וכיון דעל שניהם חשש רגמ"ה לתקנתם ה"נ האשה א"י לומר א"א בתק"ח כיון דגם לטובת הבעל תיקן ולא יכול לוותר טובת עצמו מכ"ש האשה אינה יכולה לוותר טובת הבעל או כשם שהתקנה היה שלא יוכל לוותר טובת עצמו כן היה התקנה דגם האשה לא תוכל לוותר טובת עצמה.