אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק ב הלכות חליצה › סימן קעה

ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות חליצה · סימן קעה

סימן קעד

סי"ב שני אחים אחד פקח ואחד חרש וכ' אסורה לעולם הוא משנה ביבמות דף קי"ב ובשו"ת אמרי אש חאה"ע סימן צ"ז תמה מזה על מהר"ם ב"ב דכתב בנפלה ליבום לפני מומר אינה זקוקה דאדעתא דהכי לא נתקדשה ה"נ נימא הכי ולא מצא מענה ומהרש"ק שם הקשה למה בב"ק דף ק"י דפריך אלא מעתה נפלה לפני מוכה שחין למה לא פריך מכל יבמה דהיבם לא נודע מקומו תהא מותרת בלא חלילה דאדעתא שתשאר עגונה ודאי לא קידשה נפשה אע"כ דפריך רק ממעשה בכל יום דאם נפלה לפני מוכ"ש לא פטרינן לה ועל זה משני הש"ס דניחא לה בצוותא כ"ד עם המוכ"ש אבל בנאבד היבם מותרת עיי"ש ובשו"ת הרי בשמים ח"ב סימן רל"ג כתב ראיתי מקשין מסנהדרין ריש פרק כ"ג דתנן המלך לא חולץ ולא מייבם נימא אדעתא דהכי לא קידשה נפשה וכל אלה קושיות עצומות ונ"ל לפימ"ש תוס' בכתובות דף מ"ז ע"ב ובב"ק דף ק"י דמקח כיון שתלוי נמי בדעת המוכר ואפשר לא היה מתרצה למכור על תנאי אם תמצא טרפה או תמות לא אמרינן אנן סהדי דלוקח לקח על תנאי כל זמן שלא פירש התנאי רק לענין נפלה לפני מוכ"ש לא אכפת לבעל מה שיהא אחר מותו לכן אמרינן אנן סהדי אדעתא דהכי לא קידשה נפשה לולא דניחא לה בצוותא כ"ד ותוס' שם כתבו דבנשואה אכפת לבעל וקפיד שלא יתבטלו הקידושין וכתבתי לעיל סימן קנ"ז דכיון דפלגש מותרת אפילו יתבטלו הקידושין אין חשש משום בעילת זכות כמ"ש הב"ח אמנם לפי המבואר בסבא דמשפטים גם אחר מות הבעל יש קפידא לנשמת הבעל שתטחן לאחר אשתו כיון דשדי רוחא בגוה אינו יכול לסבול בצוותא דאחר לכן מקטרג מאד על הנושאה וזה חשש קטלנית ופירש שם בספר קרני אור דף ק"ד ע"ב אם נשאת לאחיו קפיד המת יותר עיי"ש וצ"ל דמ"מ צוותה תורה לייבם דשומר מצוה לא ידע דבר רע דאל"כ הא דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום והזהר"ק ומק"מ ועט"צ שם פרשו דעל אחיו לא קפיד משום הקורבה ולכאורה ראיה להקרני אור מיהודה שאמר פן ימות כאחיו ואם באחיו ליכא חשש קטרוג למה ירא וא"כ בשלמא נפלה לפני מוכ"ש או מומר מה נ"מ לבעל אם יתבטלו הקידושין למפרע ותהא מותרת לזה דהא גם אם לא יתבטלו הקידושין תפול לפני אחיו ואם ייבמה הרי קפיד יותר מאם תנשא לזר ואם תחלוץ ג"כ תנשא לזר לכן שפיר י"ל אדעתא דהכי לא קידשה נפשה אבל בשני אחים אחד פקח ואחד חייש ונפלה לפני חרש דאסורה לעולם וכן אם נאבד היבם וכן נפלה לפני מלך בכל אלה לא תוכל להנשא כלל שפיר קפיד הבעל שלא יתבטלו הקידושין ולפירש זהר"ק ומק"מ ועט"צ דעל אחיו לא קפיד משום אהבת קורבה י"ל נמי דודאי בעלמא דקשוט אינו אוהב אחיו המומר וכזר אצלו ושונאו בתכלית השנאה.

ולפ"ז י"ל קושית הגמר' על המהר"ם הנ"ל דהרי בנשואה כתבו התוס' דצריכה לפרש התנאי דלפימ"ש לא משום דיהא בב"ז למפרע כיון דמיחדת אצלו לא הוה ב"ז אלא הטעם בנשואה שדי רוחא בגוה וקפיד שתטחן לאחר אשתו ויהיו בצוותא חדא עם אחר לאחר מותו ורוצה יותר באחיו משא"כ במומר או לפי סברת מהר"ם דטב לה למיתב טן דו עם המוכה שחין לכן י"ל בנשואה קפיד הבעל שלא תטחן לאחר אשתו ותדיר עם אחיו דבזה לא קפיד משא"כ אם אחיו מומר ודאי לא תתייבם כמ"ש מהר"ם וע"כ יחלוץ לה א"כ תנשא לאחר ומה נ"מ לבעל להקפיד.

ובלק"ת להאריז"ל פרשת תצא כתב נמי כשאדם נושא אשה ובא עליה נותן בה חלק ממנו ממש וזה טעם למשאז"ל שאין ראוי לישא כלל אלמנה כמו שאמרו אל תבשל בקדרה שבישל בה חברך כי אותו הרוח מושבו במעיה ומתקוטט עם השני הנושאה עיי"ש משמע דזה רק אם נבעלה מהראשון אבל בלק"ת סוף פרשת וישב משמע דגם ע"י קידושין נדבק בארוסתו חלק מרוחו.

ובשו"ת הר המר סכ"ז כתב לענין נשבעת לבעלה שלא תנשא אח"מ לאחר אע"ג שבעוד הבעל בחייו יש לו קורת רוח ממה שלא תנשא אח"מ אלמנותו לאחר כמ"ש תנוחן לאחר אשתי וגם מלך אין נושאין אלמנותו ש"מ שיש בזה חילוק כבוד לבעל ראשון וה"ל נשבעת לתועלתו מ"מ אחר שמת אבד התועלת ולא תאבל נפשו וגופו על אודות נשואי אשתו לאחר כלל עכ"ל ולפימ"ש בסבא והאריז"ל ודאי גם לאח"מ יש לו קפידא.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה