אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק ב הלכות חליצה › סימן קעג

ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות חליצה · סימן קעג

סימן קעב

ס"ו ספק ערוה כתב ב"ש היינו בזרק לה קידושין או גט ספק קרוב לו או לה הוי ספק דאוריי' ואם ב' עדים אומרים קרוב לה וב' עדים אומרים קרוב לו אז הוי ספקא דרבנן דמדאורייתא אוקמה אחזקה וכתב ב"מ תמוהים דבריו דאיך אפשר דספק מציאות יהא ס"ד ולא נימא ד"ת אוקמה אחזקה ותו דלמה שהביא בסימן למד סק"ח דאם היה לעדים ספק לא חלו קידושין דהוי כקידש בלא עדים את"ד ונ"ל דבתשובות מיימנו להלכות אישות תשובה א' דמשם מקור דין זה דספק לעדים לא חלו קידושין איירי שזרק לה הקידושין ולא ראו העדים אם נפל טבעת הקידושין בחיקה או לאו דבזה כתב דלא חלו הקידושין דאוקמוה אחזקה עיי"ש אבל אם ראו היכן נפל הטבעת אלא מקוצר הבנתם לא ידעו לשער אם קרוב לה או קרוב לו זה הוי חסרון ידיעה דלא חשוב ספק אפילו באיסור דרבנן משום דדעת שוטים הוא כמבואר בש"ך יו"ד סימן צ"ח סק"ט ובשערי דורא סימן פ"ז בהגהות שם מבואר בספק חסרון חכמה לא מוקמינן אחזקה והובא בש"ך יו"ד סימן נון ובשפתי דעת סימן נ"ג חקר בספק חסרון חכמה ואח"כ נאבד אם אסור וכתב שם בגליון רע"ק שכן הסכים בתפארת למשה סימן קץ סמ"ו שאסור לכן ה"נ אם ראו העדים היכן נפל הטבעת קידושין רק לא ידעו לשער אם קרוב לה או לו דהוי חסרון ידיעה אפילו נאבד אח"כ מ"מ ל"ל דהעדים אוקמוה אחזקה ולא הוי אצלם ספק דבספק חסרון ידיעה לא מוקמינן אחזקה שפיר הוי ספק דאורייתא והמקנה בסימן למד ס"ה בסד"ה ספק קרוב לו כתב נמי דנ"ל עיקר דמהר"ם ז"ל לא אמר אלא כשלא ראו כלל העדים להיכן נפל הקידושין ולא ראו אלא הזריקה כעובדא דידה אבל אם יודעים מקום הנפילה אלא שלא היו יכולים לכוין מרחוק המדה אם קרוב לו או ק"ל לא אמרינן דהוה כמקדש בלא עדים עיי"ש ולא ביאר טעם החילוק.

אמנם יל"ע דמהר"ם בתשובה שם כתב נמי משום דמוקמונין לה אחזקה דפנויה היתה מעיקרא ומשמע שם דחד טעמא הוא עם מ"ש כל שיש ספק לעדים אין לחוש לקידושין ולמה צ"ל משום החזקה ונ"ל משום דעובדא דידיה שלא ראו העדים שנפל הטבעת לתוך חיקה אך אח"כ ראו שהשליכה הטבעת מתוך חיקה וכתב דחזרה דאח"כ לא מהני אלא משום שלא ראו העדים שבא לחיקה אין לחוש לקידושין וקשה נימא כאן נמצא כאן היה כשזרק המקדש הטבעת ונפל ודאי לתוך חיקה נפל מיד ולא בא לחיקה בסיבה אחרת ועיין לעיל סימן מ"ב ס"ה סקי"ב וסקי"ג ונ"ל משום דכנכ"ה לא מהני להוציא אשה מחזקת פנויה שלה וכמ"ש נמ"י ביבמות דף קט"ו בפרק ט"ו דלהוציא ממון מחזקתו לא סמכינן אכנכ"ה וא"כ ה"ה בדבר שבערוה דילפינן דבר מממון רק במקום עיגון מתק"ח כדאיתא בנמ"י שם וכ"כ מקו"ח סימן תס"ז סי"א סק"ו דלא עדיף כנכ"ה מחזקה דמעיקרא לכן הוצרך מהר"ם לחזקה דמעיקרא דאל"ה לא היה חשוב ספק דכנכ"ה וא"כ היכא דזרק לה הקידושין ונאבד ויש ספק אי היה קרוב לה בלאו חזקה אין לחוש לקידושין כיון דספק לעדים ול"ל דספק חסרון ידיעה לא מיחשב ספק דאם העדים לא ידעו לשער אחרים היו יכולים לשער דזה שייך רק היכא דלא תליא בזה שא"י לשער כמו בנתערב איסור ובעלים א"י לשער אבל הכא דקידושין בלא עדים לאו כלום הרי תליא רק בידיעת העדים ואם אצלם ספק ממלא ליכא עדים גם זולת החזקה אלא אם הלכו העדים וא"י לשאר אנשים שעמדו שם אם קרוב לה הונח הטבעת בזה יש ספק קידושין דשמא העדים שהלכו ראו שהיה קרוב לה ולא קשה רק קושית הב"מ דכה"ג יש לאוקמוה אחזקה אך י"ל דבדבר שאפשר שיתברר דיבואו העדים לא סמכינן אחזקה וכן מצאתי בב"מ לעיל סימן ל"א ס"ג ומשמע התם דמדאורייתא כן הוא וכן נראה דאם נסמך אחזקה וצרה תתייבם ותוליד ואח"כ יבואו העדים ויתברר דהקידושין היה קרוב לה ובאיסור ישבה הצרה עם היבם והרי דרכיה דרכי נעם ול"ד להא דקטן וקטנה דרבנן הולכין אחר הרוב משום דהרוב סברא דלא ניחוש להמיעוט דלא מזדמן ולא מצוי כהרוב משא"כ חזקה דמעיקרא דלאו סברא היא רק גזה"כ אך בכה"ג אין חולצת רק אם כבר פסולה לכהונה דשמא יתברר דלא היתה צריכה חליצה ואתה מצריכה כרוז לכהונה כדאיתא בר"פ בתרא דיבמות ולהכי לא פרש"י ביבמות דף ל"א אהא דמוקי בכת אחת דמיירי שהלכו העדים דא"כ למה תנן דתחלוץ הרי אתה מצריכה כרוז לכהונה ולדחוקן דהמשנה מיירי רק בפסולה לכהונה למה כיון דאפשר לפרש בכת אחת באופן אחר דשוה בכל נשים וגם בגט ספק קרוב לה א"א לאוקמה אחזקה וצרתה תנשא לשוק דאפשר יתברר אח"כ ע"י העדים דהגט היה קרוב לה וצרתה אסורה לשני בלא חליצה ותתגנה על בעלה ודרכיה דרכי נעם כדאיתא בס"פ יש מותרות פ"ז ע"ב בפרש"י בר"ה דרכיה דרכי נועם.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה