אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק ב הלכות חליצה › סימן קעב

ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות חליצה · סימן קעב

סימן קע הלכות חליצה ויבום

ס"א סריס חמה ואילונית בטור כתב דוקא אילונית ודאית אבל ספק אילונית חולצת וכתב הב"ח איכא למידק הא פשיטא היא דמאשר תלד לא אימעט אלא אילונות ודאית שאינה יולדת ותו דבסריס נמי ה"ל לפרש דוקא סריס ודאי כדילפינן מלא ימחה דאימעוט סריס ששמו מחוי ודאי אבל ספק סריס שלא ניכרו הסימנים יפה חולץ ולא מייבם עכ"ל ונראה כמו דאמרינן בפ"ק דב"מ דף וא"ו ע"ב עשירי ודאי אמר רחמנא ולא עשירי ספק וה"נ אמרינן בסוטה דף כ"ט כל טמא לא יאכל טמא ודאי כל טהור יאכל טהור ודאי והוכיחו מזה הפוסקים דכל משמעותיה דקרא על הודאי ולא ספק וא"כ ה"נ אשר תלד דודאי ראויה להוליד אבל ספק לא חייבה תורה ביבום ובחליצה וקמ"ל הטור דמ"ע חולצת וכמו כל ספק תורה לחומרא לרמב"ם וסייעתיה מדרבנן ולש"פ מדאורייתא אבל בסריס דילפינן מלא ימחה דהמשמעות על הודאי היינו אם אינו מייבם דאזי ודאי ימחה אמרה תורה שייבם שלא ימחה ודאי אבל אם מייבם אינו מחוי ודאי וגם דזה דדרשו פרט לסריס דשמו מחוי קאי על הבעל סריס שמת ואם היבם סריס דרשינן מלהקים לאחיו שם כמ"ש הרע"ב בפ"ה דנדה ותוי"ט בפרק הערל והפרישה כאן מ"מ אם הבעל היה ספק סריס י"ל ולא ימחה דאם לא מייבם ודאי שמו מחוי אבל הבעל לא היה ודאי שמו מחוי דלא היה ודאי סריס ואם היבם סריס דילפינן מלהקים לאחיו שם נמי גם בספק סריס הרי כשלא מייבם ודאי לא יקום שם לאחיו ועוד ע"כ כאן ל"ל דצריך שיהא באופן דודאי יקים שם דמי יודע אם ייבם אם יוליד לכן לא הוצרך הטור להשמיענו דין דספק סריס הך בבעל הן ביבם דחיוב לחלוץ.

ס"ב ספק איילינות חולצת בחת"ס ח"ב סימן פ"ג חלוצה נשתדכה לכהן ויש חשש סכנה א"ל ישאו זל"ז כתב כיון דלהטור בחד סימן מסימני איילונות סגי שלא תחלוץ ואם חלצה מותרת לכהן יש לסמוך להקל וסגי בסימן אחד ובפרט במקום סכנה לכן תבדוק ע"י עדים אם אין לה דדים והיא יותר מבת עשרים שנה תנשא לכהן עיי"ש הנה אם הביאה שתי שערות קודם עשרים שנה אינה איילונות אפילו יש לה סימני איילונות כדאיתא בפרק יוצא דופן דף מ"ז ע"ב דדיקא אם היא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות אזי ע"י סימני איילונות היא איילונות וכ"כ הרמב"ם פ"ב מה"א וא"כ שזו כבר נחלצה קודם עשרים ע"כ דהיה לה שערות דאל"כ קטנה היתה ואינה חולצת ומה יועיל אם היא עכשיו אחר החליצה בת עשרים ויש לה סימן איילונות א"כ צ"ל שהחליצה היה אחר עשרים ולא היה לה שערות כשנעשית בת עשרים רק אח"כ הביאה שתי שערות וחלצה וג"ז צ"ע דשמא נשרו השערות וכבר היה לה וכמ"ש הריב"ש בסימן תע"ד לענין סריס ואף דספק חליצה לא גזרו רבנן היינו אם כבר נשאת לא תצא ותא דהתיר החת"ס לסמוך על סימן אחד כדעת הטור עכצ"ל משום בדרבנן בשעת הדחק סמכינן על המתיר אלא דמלשון החתם סופר שכתב ובפרט במקום סכנה משמע לכאורה דגם בכ"ז יש לסמוך על הטור אף דרמב"ם לא ס"ל הכי וכאן יש ס"ס לחומרא שמא היה לה כבר שערות מלפני עשרים ואת"ל לא היה לה שמא כהרמב"ם דבחד סימן אינה איילונות אף שלא הביאה שערות עד אחר עשרים ועיין מל"מ פ"ד מעבדים ה"א ושעה"מ פ"ב מה"א ה"ג.

ס"ד בהג"ה וי"א דבאחד מאלה נקראת איילונות טור וכ"כ בא"ז סימן תקצ"ח מן ספר המקצועות והא"ז הכריח נמי הכי וכיון דספר המקצועות מן רבינו חננאל דדבריו דברי קבלה והא"ז והטור רבים נגד הרמב"ם ובמקום עיגון שא"י מקום האח אפשר להקל דבחד סימן היא איילונות.

סי"א ב"ש ס"ק י"ג גם אם יכולה לשמור את עצמה ומ"מ היא שוטה אז מגורשת אבל מעשה שהיא חולצת לאו מעשה היא עכ"ל ובא"ז סימן תשע"ח כתב דמעשה בא לפני רבינו שמחה בשיטה אחת דהיתה יודעת לשמור גיטה וכתב דלא ידענא במה יש להבחין אם יודעת לשמור עצמה וכ"כ הא"ז שם דבדיקת שמירת עצמה לא ברירא לי הואיל וכתב מורי רבינו שמחה דלא ידע בדיקת שמירת עצמה וחידוש אצלו שלא הובא ברמ"א לעיל סימן קי"ט.

ובישוב דברי הטור י"ל גם כשא"י לשמור עצמה מותר בזה לגרשה דבפ"ק דף ד' דריש סמוכין לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה כי ישבו אחים דאם היבם מוכה שחין אין חוסמין אותה וא"כ למה מפני שהוא זכר יפסיד ונחסום אותו אם האשה מוכה שחין אלא דאצל היבם ליכא זה דתורה נתנה לו רשות אם ירצה לא ייבם רק יחלוץ וכשא"א בחליצה כגון שוטה דאין אדם דר עם נחש בכפיפה כדאיתא בר"פ חרש ואם אינה יכולה לשמור עצמה דמן התורה מתגרשת רק מדרבנן אסור לגרשה איך נחייב ליבם לכנסה ולשמרה אצלי ונחסום אותו ואם נאמר דבידו שלא לייבמה הרי מבטלין מצות יבום ובר"פ ד"א ובכ"ד איתא בגמרא סבר דאסר לבטל מצות יבום אפילו רק מספק שמא אדמייבם מיית אידך וכ"ש היכא דודאי יתבטל מצות יבום דלכ"ע אין לבטל והטור סתם בסימן קי"ט דכשאינה יכולה לשמור עצמה רק לכתחלה אין לגרשה ובדיעבד מגורשת וא"כ הכא דיש בזה ביטול מצות יבמין חשוב דיעבד ובמקום מצוה לא גזרו לכן כונס ואם ירצה יגרשה אח"כ דבזה אין חוסמין אותו ואין מבטלין המצוה ובפסקי מהרא"י סימן ק"צ כתב דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד כדפירש ר"י פכ"ש אההיא דקדרות של פסח והובא לעיל סימן קס"ט סי"ב בהג"ה.

וגם לפימ"ש הבית מאיר בסימן קס"ט סל"ד ביבם שנקטעו רגליו שא"א לחלוץ דכופין אותו לייבם ככל מ"ע שמכין אותו עד שתצא נפשו והברירה בידו אח"כ לגרשה אף בע"כ דלא גזר רגמ"ה עלה דיבמה שמתחלה לא נשאה לקיימה רק לקיים מצות יבום עיי"ש ה"נ י"ל לענין גזרת חכז"ל שלא לגרש שוטית כשא"י לשמור עצמה דלא גזרו ביבמה שמתחלה לא נשאה אלא לקיים מ"י.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה