אור ברסלב
ערך שי אבן העזר חלק ב הלכות גיטין › סימן קנב

ערך שי אבן העזר חלק ב· רבי שלמה יהודה טבק

הלכות גיטין · סימן קנב

סימן קנא

ס"א בב"ש סק"ב אבל א"י לאסרה עליו אם הוא כהן ועיין תו"ג דהגיה דא"י לאסרה על כהן והיינו כשהיא מכחישוהו ואח"כ מת ומטעם דהא דבעל שאמר גרשתי נאמן הוא מטעם דבידו וקי"ל סימן קכ"ז דאומר נתנסך יינך דאף שהוא נאמן אם הוא בידו מ"מ כשמכחשיתו א"נ עכ"ל והמעיין ביו"ד שם ובש"ך סק"ג יראה דלא החליט הש"ך דא"נ כשמכחישו רק עם עתה אינו בידו אבל כשהוא בידו עתה לעשות כמו שאומר העיקר דנאמן במגו ומ"ש הש"ך שם דגם ביש לו מגו ק"ק מחו"מ סימן ק"ח סי"ד והוא בטור סי"ד ובמחבר ס"ח הנה בעצמו כתב דיש לחלק וגם שם העיקר דמהימן במגו דכ"כ המחבר שם מתחלה בסתם ואותו דעה הביא בשם יש מי שאומר לכן דין זה צ"ע אלא דיש במציאות האי דינא אם בא רק לאוסרה על כהן דהיינו שאומר גרשתיה בחוץ מפלוני וכה"ג בדבר שאינה מותרת לעלמא יש בו ריח הגט וכדלעיל סימן ק"נ דכה"ג אינו יכול לגרשה בע"כ עפימ"ש בשו"ת ברית אברהם הובא בע"ת סימן קי"ט דמוכח מדברי הרא"ש בפ"ב דגיטין גבי גט מאוחר בסימן ה' דא"י לגרש אשתו בע"כ רק אם מגרשה לגמרי לא שתהא נשארת אגודה בו במקצת עיי"ש ולפ"ז אף לר"א דבחוץ מפלוני' הוי גט מ"מ נלע"ד דבע"כ לא מהני וא"כ ממלא כשמגרשה בע"כ בחוץ מפלוני אפילו ריח הגט ליכא דל"ה ריח הגט רק דזולת הטעם דצריך כריתות היה כשר מדינא וע"כ הוי ריח הגט עכ"פ ואף שיש בו שיור אבל בע"כ דא"י לגרשה בכה"ג כלל ממלא גם ריח הגט אין בו וכיון שאין בידו לגרשה בע"כ לאוסרה רק על כהן תו לא מהימן במגו דבידו לגרשה בע"כ בגט גמור דאולי אינו רוצה לגרשה לגמרי.

סעיף ה' ואם שניהם מעידים שהיא א"א בתוס' ישנים בכתובות דף כ"ב ע"ב הקשו דנהימניה להאי במגו דאי בעי לא היה מעיד על הקדושין ותרצו דאין זה מגו דשמא רוצה לפוסלה מן הכהונה ובישע"ק כתב מלבד שתירוצם דחוק עוד קשה מהך דקידושין דשליח נעשה עד לומר שקידשה במגו די"ל שהחזיר הכסף למשלח ונימא דל"ח מגו דרוצה לפוסלה מהכהונה ואמנם לפמ"ש הר"ן דמיירי בנחלקו אי קרוב לו דאפשר למטעי בלא"ה ל"ק קושיות התוס' דהוי מגו בדדמי עיי"ש ובאמת גם בעיני יפלא תירץ תוס' דהא ודאי מה דחשדינן להעד האומר נתגרשה שמשקר איך יחטא ולא לו ע"כ לטובת האשה או שכרתו וכדומה וא"כ מה אכפת לו בפסול כהונה ואם חשוד להתיר א"א דאיסור חנק מה לו בפסול כהונה הקלה אמנם לפע"ד הנה לפמ"ש הר"ן דאיך נתחזקה בא"א עפ"י אלו השנים כיון דמכחישין אהדדי הרי עד אחד מהם פסול ואינם יכולין להעיד כאחת ותירץ דחלוקין בזרק אי קרוב לה או לו דעבידי דטעי הנה לפ"ז הוי מגו בדדמי וכמ"ש הישע"ק ושאר אחרונים ואם לא ס"ל כתירץ הר"ץ עכצ"ל דס"ל כחכמי בריסק שבש"ך חו"מ סימן ל"א דשני עדים המכחישין זא"ז שניהם כשרים דאין נפסל רק עפ"י שנים אמנם עכצ"ל כמ"ש זה רבות בשנים ומצאתיה בנתיבות שם דה"ט עפימ"ש התשב"ץ והפ"י דהא דע"א א"נ דחיישינן דאומר בדדמי וא"כ לכאורה עד אחד המוכחש משנים נמי לא יפסל דנימא דאמר בדדמי אמנם כשנתברר פסולו עפ"י שנים לא תלינן בשום דבר להכשירו כמו בגזלן דנתברר עפ"י שנים שגזל או כפר בפקדון דלא תלינן בספק מלוה ישינה אבל כשלא נתברר פסולו עפ"י שנים תלינן דאמר בדדמי וכמו בחשוד אממונא ל"ח אשבועה דאימר מ"י יש לו עליו ואכ"מ וא"כ כיון דהכשרם משום דתלינן דאומר בדדמי א"כ מה הקשו דליהמן במגו דהא הוי מגו בדדמי וכן מבואר בנתיבות סימן נ"ו דע"א לא מהימן במגו דחיישינן דאומר בדדמי רק בע"ד דמידק דייק וכן שליח דרמיא עליו לדייק מהימן במגו עיי"ש לכן נלע"ד עפימ"ש בריטב"א ביבמות ר"פ האשה שלום גבי הא דבעי שם החזיקה היא מלחמה בעולם מי אמרינן מה לי לשקר במקום חזקה דבמלחמה אומרת בדדמי וכתב שם הריטב"א דאף דמגו בדדמי לא אמרינן היינו היכא דצריך לטעון טענה אחרת אבל מגו דאי בעי שתוק י"ל גם במקום דחשדינן לו דאומר בדדמי דאם לא קים לו שפיר מוטב ישתוק ולא יאמר כלום עיי"ש וזה כונת קושיות התוס' ואף דשם נשאר בבעיא היינו ביבמות דחזקה דאומרת בדדמי הבעיא אי אהני המגו במקום חזקה אלימתא עיי"ש ברשב"א וריטב"א אבל במקום אחר נהי דחיישינן דאומר בדדמי אבל לאו חזקה הוא וע"כ הקשה התוס' ישנים דניהמן לזה שאומר נתגרשה במגו דאי בעי שתוק ולא אמר כלום דאם לא קים לו בבירור ישתוק ועל זה תרצו דרוצה לפסלה מכהונה היינו כיון דאין חשוד לשקר רק רוצה להעיד האמת אלא דחיישינן דאומר בדדמי ל"ל דא"כ מוטב היה שותק דירא לשתוק כי לדעתו פסולה לכהונה ואם ישתוק לא תפסל לכהונה ג"כ אבל היכי דחיישינן שמשקר במזיד ודאי אינו נגרע המגו מחמת טענה זאת דהרוצה לשקר על חמור חשוד על הקל במכ"ש וע"כ בשליח נעשה עד דשליח מידק דייק אלא דחשדינן לו למשקר מחמת המעות שפיר אמרינן מגו די"ל אהדרינהו למשלח דאם במזיד משקר מה לו אם תיפסל לכהונה א"ל ותלי"ת תמצית ד"ז מצאתי בתומים בכללי מגו והנתיבות שם כתב דלא שמיע לו הך סברא דמגו דאי בעי שתוק יועיל גם במקום דחשדינן לו דאומר בדדמי והנך רואה דהן הנה דברי הריטב"א וגם התוס' ישנים מוכרחים לזה שוב עיינתי באס"ז כתב וז"ל הרא"ש תרוייהו בא"א קא מסהדי מדאיצטרך למימר הכי משמע דאיירי באשה שאין אנו תופסין אותה בחזקת א"א אלא על פיהם וא"ת א"כ ליהימניה להאי דאמר נתגרשה במגו דאי בעי הוה שתוק י"ל דל"ח מגו דשמא הוא רוצה לומר האמת כדי לפוסלה מן הכהונה ואין כאן עדות מוכחשת לומר דעדותם בטל דהכא מיירי כגון שזרק לה גט וכו' עכ"ל ודבריו סתומים ואין להם פירוש זולת כמ"ש בעזה"י ודו"ק.

סעיף וא"ו וי"א ע' ב"ש סק"י והרואה בטור והה"מ יראה דמשמע אפילו כשאמרה א"א אני ולמחר אמרה גרושה אני נאמנת בלא אמתלא רק הה"מ הביא בשם ר"י דדוקא כשאמרה א"א היתי דהוה רק כמפרש ובאמת בין כך ובין כך טעמא בעי איך תהימן אח"כ כיון דלית לה מגו ועוד בירושלמי פ"ב דכתובות מבואר דבעי באמרה היום א"א הייתי ולמחר אמרה גרושה אני ואמרה אמתלא מחמת שקפצו עליה אנשים שאינם מהוגנין ופשיט שם מכיון שנתנה אמתלא נאמנת הרי דבלא אמתלא פשיטא דאינה נאמנת וכבר תמה השירי ק"ע שם על הה"מ וטור וסייעתם והנלע"ד דמבואר בפ"ק דגיטין ב' ע"ב הא דע"א א"נ בדבר שבערוה היינו משום דאתחזיק איסור א"א כפי פירוש רוב הפוסקים דאם לא אתחזיק ע"א נאמן גם בדבר שבערוה והנה מבואר בחו"ד ביו"ד סימן קכ"ז דלפיכך מעשים בכל יום דנאמן אדם לומר על בהמת חברו דטרפה הוא אף דע"א א"נ באתחזיק התירא משום דחזקת היתר דבהמה הוי חזקה שלא נתבררה דל"ח חזקה כמ"ש תוס' בפ"ק דחולין די"ב עיי"ש והנה הכא באמרה א"א אני הוחזקה לא"א עפ"י עצמה והוי חזקה אמנם מהני כשנותנת אמתלא א"כ א"א להחזיקה לודאי א"א כ"ז שיכולה ליתן אמתלא דשמא יש לה אמתלא וכמבואר בתשובת רמ"א ס"ב ובשו"ת רשב"א הובא בב"י יו"ד סימן קפ"ה ובשו"ת חוט השני סימן טו"ב דהיכא דמהני אמתלא לא חשוב ודאי רק ספק איסור שמא תתן אמתלא וע"כ הוכיח רמ"א שם מדסוקלין ומלקין על החזקות שהוחזקו עפ"י עצמן כמו בנה כרוך אחריה או לבשה בגדי נדות דהוחזקה נדה דבעלה לוקה ש"מ דל"מ אמתלא דאל"כ הוי התראת ספק שמא תתן אמתלא עיי"ש וא"כ ממלא אף כשאינה נותנת אמתלא מ"מ למפרע הוי רק חזקה שלא נתבררה בשעתה כחזקת כשרות דבהמה וא"כ ממלא מדינא מהימנא לומר גרושה אני דל"ה נגד חזקה דכ"מ דע"א נאמן גם בע"ד וקרוב נאמן באיסור אמנם היכא דל"מ אמתלא נעשה חזקה בודאי ותו לא מהימנה אחר כך להתיר את עצמה וי"ל בזה גם הה"מ והטור מודים וא"כ י"ל גם דברי הירושלמי לדבריהם דהוצרך לומר דמהני אמתלא דאל"כ הוי חזקה טובה ותו לא מהימנא אחר כ"ד לומר גרושה אני אבל כיון דנפשט דמהני אמתלא ממלא יוצא מזה דל"ה חזקה שנתבררה ומהימנה לומר גרושה אני אח"כ גם בלא אמתלא ודו"ק.

ס"י יתקיים עב"ש וב"ח כתב וכו' ועיין ברשב"א פרק שני דכתובות דף י"ט ע"א בד"ה הא דאר"ח דמוכח שם מהש"ס דאאמע"ר שאינו חסיד א"כ כ"ש באיסור גמור אף דלא נפסל ע"י.

תוכן העניינים

ערך שי אבן העזר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה